מחליק את הדאודורנט ויוצא לדרך,
לא נורא אם הוא לא התקלח כבר חודש,
הדאודורנט עושה ריח טוב,
אבל זה באמת נחוץ לגופה מהלכת?
ככה מהלך לו בסביבה הטבעית, וחושב עם עצמו,
אם הוא באמת חושב, כי אם לא, אז איך הוא חושב?
ואולי הוא היה צריך גם לצחצח שיניים הוא חשב לעצמו,
כי מה יחשבו עליו שם... כי חשוב לו מה יחשבו,
אז הוא לא יודע אם הוא כנראה נוסע או בורח או שוכח,
והוא בכלל לא בטוח באיזה כיוון,
אבל מה בקשר לשיניים? חבל אם הם יהיו מסריחות,
חבל, הוא היה צריך לפחות לקחת מסטיק,
כי מה יחשבו עליו שם, כנראה שחשוב לו מה יחשבו,
אבל, הוא לא יודע אם באמת חשוב לו,
הוא אף פעם לא חשב על זה...
הוא כבר הגיע אל המקום, ומטרידה אותו המחשבה,
אם הפה שלו יסריח, איזה באסה...
מה עכשיו לחזור הביתה? כי אחת ההחלטות החשובות של חייו בפניו,
או שאולי אחת ההחלטות החשובות של מותו מול פניו,
הוא לא יודע, כי... הוא אף פעם לא חשב על זה...
הוא חשב לעצמו שהוא ישאר, כי הבית רחוק... אבל הוא לא ידבר
הרבה.
הוא הביט קדימה, ובחיים שלו הוא לא הרגיש יותר חי, או מת.
וקפץ, מבלי לצרוח, שלא יריחו.

באבו כאביר לא הריחו כלום כי גם ככה יש מטהרי אוויר וכיסוי על
הפנים.
אז מה זה משנה.