|
תל אביב הייתה פעם שחורת אספלט
ופעם נדרכת בפתאומיות
חורקת בחום החמסין.
מסתגרת במשב המזגן
מעומס הממיס ומעיק
נושאת תיק על גבה
ומדברת על כוס קפה
בגבבה רבה ומלומדת
ובין לבין מקטרת
שהכתפיים שכחו להסיר
ולהשאיר בריק מוחלט את ילקוט
הכזבים
שזמנה ברח מידה
אספה את שהחליד
באבזם המתכת
מתוכו היה יוצא בכל בוקר איש קשיש
צועד לעבר גן או בית ספר
שההשכלה מתוכם יצאה ביולי אוגוסט
לשביתה ממושכת והיא תחזור
אחר החגים של כול העמים.
תל אביב מעולם לא ליקטה ילקוטים
מעל השכם,
מי שרצה יכל ללכת נושא ומושא ושם תואר
העיקר שישא את עצמו
וידע ללכת כראוי
לאורך קו שנפלט ומונח מסומן
לבן על אספלט
שהתנועה לא תעצר
בגלל זכות קדימותו להיות
נדרס
או מושלך מפגע וברח
לתל אביב אין זמן לפקקים
בניגוד לירושלים הבונה בחומות
ומתבצרת בתדמיתה בגובה ההרים
המטיפים עסיס סמיך; אדום בצבע פטל
כיצד רחובות חרבות קטל תשעה קבין
תל אביב לא תבין
ועוד רוקדים העמקים מה טוב ונעים
איילים בורחים ושבת אחים.
תל אביב אוהבת שאלוהים עשה
גבהים
בת קומות ותלתלים פזורים
במגע סולו ישיר בגוף
ועוצמת חמימות חמומת
פתאומיות נתק, מתקתק
עד המחול הבא
של שכשוך מסילות הרכבת
בתחנות הניכור נותר
תל אביב לא הולכת ברגל
בתל אביב המעליות מהירות
נושאות לשמים במסע ישיר ללא מתווכים
ונוטעות באנשים עומס תובנות
שאין שם דבר מלבד האופק,
עד שהאנטנות ננעצות בקודקוד מהחוויות
גבוהות בראש
נוטות לעבר האוזניים
קולטות תדר יתר ופלט חוכמות
ידידותיות לאיכויות הסביבה.
תל אביב עושה ספורט בכול בוקר
אפשר ללמוד ממנה כיצד יש להאיץ בדופק;
פס לבן ברוחב מטר
מעניק זכות קדימה
חוצה את עצמו ומוצא אנשים
מרומזרים מפוספסים
עד שהבגדים מתפקעים
המשמינים מקצב לא נשלט
מופנים היישר למכון כושר וספא
ולומדים שכבישים נחצים כראוי
שהם רזים
ברקע הנתיבים החד סטריים
מאותתים לדרכים ולכבישים
לפי חוקים הנגזרים מהאמור
ודרך מסמנת להם כיוונים
שנצרכים כעמודים נצבעים ומחלידים
תמרורים נצבים
שלא יהיו תועים
מאותתים למקומיים, ובפרט לרווחת הזרים
ולאלה המכירים
את הפארק המוזר בירוק
מרומזר תקוע;עד הקיץ יתחלף לצהוב.
בירושלים ממתינים להם עם כרטיס
שיתקע בידם עמוד רמזור אדום
שם לא יעשו איתם עכשיו שלום
גם לא מחר ולא בחלום.
בתל אביב השלום הוא תנ"ך עכשיו
קרם עור וגידים
על העצמות היבשות לפני שנים רבות
בין המכוניות המהירות והרגלים ההולכות איטיות
במרווחים המהבהבים
מתקבעות ורווחות הדיעות הנדרסים נדרסים
פעם אחת בחיים
לכן יש לעשות מעשים
אין מקום להפסקות
למעט אנחות בין גניחות וזיעות
גם לא הנחות
שעה בה מוסכי הפחחים
מיישרים ומחליפים כנף עקומה ופגוש
שלא ישאר ספק שהפח המחודש
לא יפגוש שנית את אותו איש שדרס
תל אביב מעולם לא הפסיקה
בפעימת אור הזרקור שלחה אותו ממוקד
עד שהלב התרגל בכלל שהונחל;
מי שלא ניצנץ כראוי
ממחזיר אור פרטי אינו שייך לעיר
שבה אין מכבים אורות על קיר.
האמת המרה תל אביב בלילות
הייתה רגישה לפחדים
חששה יותר מכול מהפסקת החשמל.
החושך היה עשוי להיות דביק
שידביק אותה
כמו שנצמדה בחשכה בני ברק לפרדס-כץ
והשתיים לרמת גן.
תל אביב לא תלך לירושלים ויהי מה
לא ש-ירושלים משוללת כאבי ערים;
ראש לשועלים שחורים;
ובירות עולמיות שמתעסקות
בהרים והקימורים מיתר המידה
המצמידה בעמק הצבאים
זוג או פרד עופרים בחזייה הזוייה
גם שברור ירושלים לא תושיט יד לתל אביב
יש לה חומות משלה וביצורים
ואת מגדל דוד שיכול להעיד
על כול הדברים שעוד
תל אביב לא חלמה
וירושלים שכחה בהליכה
אבל תל אביב רק מהמחשבה
שמישהו ימנע את זכותה להתפשט
להתקלח ערומה ברבע לצהריים
כמו בת שבע - בגיגית לעיני כל
התחלחלה
שהפחד הזה משחור הדליק
בה אור גדול
וערב קטן
היא גידרה מספר עצי שיקמה
הייתה לה בתיק תוכנית חומש מגובשת
למלחמה מוכנה לטעון לסממן עתיק
שלא יצמידו אותה בטעות
לירושלים
שלפה את התיק בלעה את יפו
התקמרה והתקשתה
שיכשכה במיי הנמל
שבו סרדין המתין לרשת
לאור המגדלור
עקפה את ירושלים
על קו פרשת המים
סמוך לצינור הביוב
בחוף הדולפינריום
של האקווריום הגדול
|
|
|
א אנצי אנציק
אנציקלופ
אנציקלופדיה
בליטניקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.