דוד עינאב / אנקום דמך |
אלא להמשיך ולחיות,
אך אין נקי,
ממותך אחי,
הפקירו אותך,
למות.
אנקום דמך,
אנקום דמך אחי,
אינך נביא בעירך,
אין זה היה,
זמנך ללכת,
וכבודך אינו מונח במקומו.
יצאת לקרב,
וחזרת עטוף שמיכה שחורה,
נודר אני לך,
יבוא היום ואצא,
כמותך אל המלחמה,
ואנקום דמך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|