להתחבר שוב אל הרגש שאהב לעזור,
להפתח לאנשים ולדעת לעצור,
להתבונן ולהביט על מה שיש בפנים,
ההרגשה הזו מוכרת מלפני כמה שנים,
להעלם בלי להגיד כלום, גם אם זה חשוב,
נדמה שמבפנים כל כולו היה רקוב,
הקיץ מגיע וכמו תמיד,
נראה שיהיה בסדר,
כך גם אמרו לו שנה שעברה,
ולא היה שום דבר מעבר...

הוא נזכר שוב בתחושה המוזרה הזאת,
זו לא היתה אהבה, וגם לא אושר או שמחה,
לא עוד שקר שהרס לו את התוכניות,
וגם לא טעם מר של עצב שהוריד את הדמעות,
זו היתה תחושה מוזרה, שדיי קשה לתאר,
זו היתה תחושה שלא היה לאף אחד אחר...

להשתחרר שוב מהרגש שהעיק על הלב,
הוא החליט שהפעם זה חייב להכתב,
מבקשה להסתכל על מה שיש מבחוץ,
הוא הגיע באיחור ושכח למצוא תירוץ,
הוא נבלע בתוך בור, ואף אחד לא הבחין,
נפל האסימון והוא מתחיל להבין,
החורף שוב מגיע,
זה זמן למשהו קצת אחר,
כולם אמרו לו שוב,
הוא לא הצליח להיזכר...

הוא נזכר שוב בתחושה המוזרה הזאת,
זו לא היתה שנאה, וגם לא רע לב או קנאה,
לא עוד יגון שנצבר בערימות,
וגם לא ריח של זיוף שגרם לחשדות,
זו היתה תחושה מוזרה, שדיי קשה לתאר,
זו היתה תחושה שלא היה לאף אחד אחר...

עולה שוב הבוקר והשמש במרום,
כותב על דף קטן, מה הוא יעשה היום,
מהבוקר עד הליל, עומד על שתי רגליים,
אין לו רגע קט שבו יוכל לשתות קצת מים,
אבל חוזר שוב לאחור ורואה שזה כדאי,
לעזור לאחרים, במיוחד כשיש לו פנאי,
אין סיבה להיות עצוב, אז למה לא לצחוק?
אומרים שמי שמשקיע, בסוף מגיע רחוק...
אז נשאר רק להאמין, להאמין שאתה יכול,
וטיפ טיפה מזל, יסדר לך הכל....

הוא נזכר שוב בתחושה המוזרה הזאת,
זו לא היתה אהבה, וגם לא אושר או שמחה,
לא עוד שקר שהרס לו את התוכניות,
וגם לא טעם מר של עצב שהוריד את הדמעות,
זו היתה תחושה מוזרה, שדיי קשה לתאר,
זו היתה תחושה שלא היתה לאף אחד אחר...