New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
התחושה שנשארת

וזאת התחושה שנשארת כשאימא כבר עייפה
אין מי שיחבק
כמו ילד מארץ אחרת שלא יודע את השפה
אז הוא שותק
ובורח לעולם שהוא המציא לפני דקה
שכולם שם אוהבים אותו למרות שהוא כזה
השקרים יותר קרובים מהאמת הרחוקה
ומרוב התרגשות פתאום יש לחץ בחזה
כשהוא נושם...
זה כל כך עצוב שהוא מרגיש אשם
שככה הוא נולד, שזה מה שיהיה
אם הוא היה יכול לבחור אז הכול היה שונה...
קשה לו לאהוב את מה שהוא שונא
מצטער שהוא אכזב ולפני שהוא עוזב
יש רק דבר אחד שהוא חייב לומר;
שהתחושה הזאת נשארת גם חמש דקות אחרי שזה נגמר.

וזה הכאב שמגיע כשאבא בעבודה
אין מי שיחבק
הילד מתחיל להזיע, נמאס לחיות לפי פקודה
הוא מתרחק
ובורח למציאות שהוא יצר לפני שעה
שכולם שם אוהבים אותו בגלל שהוא כזה
האמת בסוף תבוא וזה יקרה בהפתעה
ומרוב מחשבות פתאום יש לחץ בחזה
כשהוא נושם...
ונשאר עצוב כי הוא מרגיש אשם
שככה הוא נולד, וזה מה שיהיה
אם רק הייתה לו זכות לבחור אז הכל היה שונה...
חולם שהוא יאהב את מה שהוא שונא
מבקש סליחה כי הוא אכזב, ולפני שהוא עוזב
יש רק דבר אחד שהוא רוצה לומר;
שהתחושה הזאת נשארת גם חמש דקות אחרי שזה נגמר.

וזאת התחושה שנשארת אחרי שזה נגמר
אין מי שיחבק.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/5/07 13:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה