יובל סער / איתה |
ילדותי.
כתבתי אותו בעיניים של ילד קטן.
אני רואה אותה כל היום
אומר לה בכל בוקר שלום
מאז כמעט תחילת חיי
היא בכלל לא שמה עליי
כי לאן שלא אלך
כמה שלא אחפש
בחוץ בכיתה במיטה
תמיד ארצה להיות איתה
היא נכנסת אל החדר
מה שלומך? הכל בסדר
מבטינו נפגשים
ואני בעננים
כי לאן שלא אלך...
ועכשיו שקט פה פתאום
אוי! אבוי! מה קרה היום?
שם, מעל המדרכה
היא באמצע נשיקה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|