פוקחת עיניים - שבע בבוקר
כרגיל באיחור, חייבת למהר
שוב חזרתי הביתה בשלוש
ועוד שנייה מתפוצץ לי הראש
נכנסת למקלחת, כמעט נרדמת שם
אח, מה הייתי נותנת כדי להיות עכשיו בים
מתלבשת לעבודה, מרתיחה מים
שמה משקפי שמש להסתיר ת'עיגולים מתחת לעיניים
בדרך לדלת, עוצרת ומסתכלת
כמו מלכה יושבת לה אהבת חיי - המערכת
כמה שבא לי להתפרק עלייך עכשיו
בדרך לאוטו מתחילה לזמזם מקצב
כל היום על הרגליים, משרתת אנשים,
לא ידעתי שהחיים באזרחות יכולים להיות כ"כ קשים
עובדת בשתי עבודות וזה עצוב,
מתעודדת שהודו מחכה לי בסיבוב
קופצת לאימון במכון, מרימה משקולות
וכבר אין לי אוויר
באמת שאין לי מה לעשות
כשמשמינים בצבא צריך לשלם את המחיר
חוזרת בערב, מביטה מסביב,
הבית חשוך וריק, זה די מכאיב
אולי זה הקיץ, אולי המחשבות
אבל הרגע נפלה ההחלטה שרק אתך רוצה להיות
מדליקה ת'מערכת, בוחרת זמר
שיעביר לי בכיף את הלילה הקר,
נטאשה, עברי, אריק או שלום האוהב
יודעים בדיוק מה רץ לי בתוך הלב
קופצת עם חברים לבר,
המון רעש, בירה וקצת פחות קר
קצת שיכורה, צוחקת המון
מדליקה עוד סיגריה בשביל הפאסון
שוב שלוש בלילה, מדדה למיטה ונופלת לישון
עכשיו אתה אתי, בתוך החלום,
טוב לנו יחד, עד מחר
כשאקום בדיוק לאותו הדבר...
יצירה בהשראת יצירה של אלעד מול
(המדהים)- http://stage.co.il/Stories/587010 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.