[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יול זלצר
/
מדעי החלום

חזרתי הביתה מאוחר, עוד שעה והבוקר יאיר. הבית עטוף שינה.
חשוך, לא ראיתי כלום אבל ידעתי בדיוק לאן ללכת, כל פנייה וכל
צעד ופיתול היו מחושבים, ניסיון של שנים.
יצאתי בערך שעה לפני חצות, הספקתי לראות עשרות אנשים, לשתות
כמות נכבדה של בירה, לנסות לנהל שיחה, לבהות ביהלי סובול,
לחשוב. לצאת מהפאב עם ענן של סיגריות מסביבי וסחרחורת קלה, שוב
לראות אנשים, שוב לנסע, לדבר,לבהות.
והם פה עדיין ישנים כפי שהיו, אני בספק אם החליפו תנוחה בכל
הזמן הזה. נטענים כמו הפלאפונים הישנים. על כל לילה של פעילות
לילה בטעינה וככה כל יום. איפה הם בכלל? על מה הם חושבים עכשיו
בעודם מנותקים מהמציאות. אולי על משהו שקרה להם היום, רק הרבה
יותר מעוות וחסר פרופורציה. אנשים נהפכים לאנשים אחרים, זה
במקרה הטוב, אולי לחיות. אולי הם עצמם נראים כמו מישהו אחר -
השכן למשל או הכלב המגניב של מישהו תל-אביבי, שרץ בנחישות אחרי
אוטובוס, מזיע ומוצא את עצמו עומד במקום למרות ארבעת הרגליים
ולמרות המאמץ.
בקומה השנייה ראיתי את הכלב המתנחל שלי גם ישן. עיניו מגולגלות
כלפי מעלה, רגליו זזות בתנועות איטיות ואפשר לשמע אותו מצייץ
ומזיז את הראש בעצבנות. הוא בטח מחקה ציפורים כדי שיבואו אליו
והוא יצא למרדף. אולי משהו מטריד אותו, מחר הוא בטוח יספר לי
מה.
והנה אני, ממש עוד מעט מצטרפת, עומדת להתנתק לחלוטין.
לסגור את העיניים, לחשוב שאני מאוד עירנית, ואז בום - בלי
להרגיש, להיעלם מהחדר, לצאת להרפתקה חדשה.
ליצור מחסן של קליקים למחר, בכל פרק ופרק בגופי, זה הטבע של
הגוף - לצבור את המאגר בלילה.
הורמון הגדילה יהיה באוויר ואני בטח אגבה בכמה סנטימטרים, תמיד
אומרים שאם מישהו ימדוד אותך כשרק התעוררת בעודך עדיין במיטה,
תהיה יותר גבוה ממה שאתה בדרך כלל.
זה היה לילה, ראיתי ינשוף לבן, עם גופו הקטן וכנפיו הגדולות
התקרב מהצד לרכב בו נסעתי וניסה לתפוס איתנו טרמפ, הוא פספס
אותנו ממש בשניה, הוא לא הספיק לנחות.
הסתכלתי לכיוונו עוד הרבה, מנסה לאתר את הציפור.
להגיד לו שיישאר שיקח אותי איתו, אבל כבר היה מאוחר.
אני אופטימית, אנחנו עוד ניפגש, בטח מחר, כשאני אחזור הביתה
עייפה ואמהר לישון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"תזהר אחרת אני
אביא את אבא שלי
והוא יפוצץ
אותך!"



ילד של מחבל
מתגרה בחברים
שלו


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/7/07 2:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יול זלצר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה