החיים הם כמו ברכבת,
עולים ויורדים והיא רק נסחבת.
אנשים עולים בתחנות שונות,
יושבים ביחד מביטים בחלונות.
אנשים יורדים בתחנות ועולים חדשים,
מביטים מסביב, נראים קצת חוששים.
נוסעים ביחד עם המון אנשים,
חלקם רועשים, חלקם מתלחשים.
אני אוהבת נסיעה ברכבת,
אני אוהבת את התחושה הזו שנסחבת.
והנה התחנה, הגיע הזמן להיות,
חיוך חדש, הזמן שלי לחיות.
התרד אתי מהרכבת?
התהיה שלי, אוהב ואהיה נאהבת?
התבוא אתי באשר אלך?
התבוא אתי ותגרום לי לחייך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.