שנים של מדיטציה במזרח ולימודי פסיכולוגיה הובילו לטקסט קצר
ומעניין על איך אנו מכורים לתבניות החשיבה שלנו שמובילות אותנו
להכנס שוב ושוב לאותם הכעסים, הפחדים, העצבות ושאר המכשולים
בדרך לשמחה ושלווה. יכול להיות שיש כאן פיתרון מעניין.

זמן רב עבר מאז שהתחלתי להיות יותר קשוב למה שנקרא "אגו".
אני אולי אגדיר אותו קודם בכך שאומר שבסך הכל הוא כל המחשבות
הקשורות למה שאני רוצה, מה ששייך לי, מה שיקרה לי ובעצם, כל
המחשבות על העצמי. יכול להגיד מישהו ש"כאשר אני עצוב אז אין
אגו, הרי אני לא חושב שאני יותר טוב מאחרים בזמן עצבות", וזה
אמנם נכון אם כי רק חלקית.
המחשבה של עצבות גם קשורה אלי, מה שיש לי או לחילופין מה שאין
לי שגורם לי עצבות - לי הוא גורם את העצבות, לעצמי שלי ולא לאף
אחד אחר. שוב הצליחה מחשבה על עצמי לחלחל למוח ולהפיל אותנו
בפח.
אפילו אפשר לראות זאת טוב יותר בקנאה כאשר אני רוצה משהו שיש
לאחר: חבר שלי נסע לבלות ולא הזמין אותי, אז מיד אני כועס, אני
חושב על כמה שהוא מגעיל, שהוא נהג כלפי ברוע, בחוסר חברות, שלא
אכפת לו ממני וזה עלול אפילו, במקרים קיצוניים יותר, להתפתח
למחשבות שאני לא שווה ואין לי חברים אמיתיים.
זה כל כך כובל אותנו מכל כיוון בחיינו עד כדי כך שכל מה שאנו
עושים נראה כקשור אלינו ואל רווחתנו האישית, העצמית
והאינדיווידואלית. "למה אני עושה פעולה כזאת או אחרת בחיים?
הרי התשובה היא ברורה - כדי שיהיה לי טוב, קודם כל אני. זאת
אמנם צורת חשיבה שרבים יסכימו שהיא נכונה, כי הרי מי ידאג לי
אם לא אני ולכן אני חייב לחשוב על עצמי. שוב פעם זה נכון, אבל
רק חלקית, זאת כיוון שכאשר אני מקובע במחשבה שהגוף שלי הפיסי
והמחשבות שלי, או במילים אחרות הפעולה הפיסית שאני עושה
והמחשבה שעוברת לי בראש באותו הרגע אחת הן ולא נפרדות אז מנעתי
מעצמי לראות דברים שמעבר לקו המחשבה הפשוט שמוביל אותי לאותה
נקודה שבה אני נפגש שוב ושוב עם בעיותי שלי ולא מצליח להשתחרר
מהן.
הרי זו שטות להגיד שהמחשבה והפעולה הפיסית הן מאוחדות בכיוון
הפעולה, ואני מתכוון לכך שכאשר אני לוקח עט ומתחיל לכתוב אז
מבחינה פיסית אני עושה פעולת כתיבה, אבל האם בראש שלי כל הזמן
עוברת לה המחשבה "אני כותב, אני כותב, אני כותב..." שוב ושוב?
או שאולי אני בכלל חושב על אלף ואחד דברים אחרים פרט לכתיבה
עצמה?!
אני סבור שאנו חושבים על המון דברים אחרים בכל רגע ורגע ולמרות
זאת אנו מבצעים בהצלחה את פעולת הכתיבה. כלומר, אנו יכולים
לפעול פיסית ולהצליח במעשינו וזאת בזמן שבראשנו חולפות מחשבות
שלא קשורות למה שאנו עושים קשר בלתי נפרד. כשאני אוכל אני לא
אומר לעצמי "אני אוכל, אני אוכל..." וכאשר אני מדבר בטלפון אני
לא חושב לעצמי "אני מדבר, אני מדבר...".
לכן אפשר לומר שהאגו כל הזמן גורם לנו אי-נחת, כי הרי הוא זה
שמדכא אותנו בכך שמראה לנו כמה אנו גרועים, הוא זה שגורם לנו
לזלזל באחרים בכך שמראה לנו כמה אנו הכי גדולים ומצד שני
מתלונן למה אני החכם היחידי ומתחיל לגרום לנו להתעצבן על כך
שכולם טיפשים. כלומר הוא תמיד ימצא דרך להראות לנו שליליות
במקום זה או אחר כי הוא פשוט משווה בין אני לבין הם, שם -
האחרים. אני מולם.
דרך שונה לחשיבה היא להתחיל לפתח קו מחשבה חיובי על אחרים
בלבד. פיתוח מחשבות של טוב-לב ורצון טוב כלפי אחרים בלי לחשוב
מה יצא לי מזה - זה מה שיהפוך אותנו להיות רגועים, שלווים,
נינוחים, בלי הרגשה של מצוד אחר משהו או חוסר נחת וחוסר סיפוק
ממה שיש לנו כרגע. פשוט לחשוב על אחרים ובמקום להיות מתוסכל
מזה שחברי הלא מתחשב לא הזמין אותי, לשנות קו מחשבה ולאחל לו
שיהיה לו כיף ושהיה לו טוב ולהיות שמח על כך בלי לחשוב על איך
אני קשור לעניין. בדיוק כמו אם שחושבת על טובת בנה, הרי היא
לרגע לא מקנאת בו או רוצה ברעתו אלה רק מאחלת לו טוב, וכמה
שצורת חשיבה זאת גורמת הרגשה טובה, שלווה ומלאת חיים והרי זה
מה שאנו רוצים.
ככה אתה נכנס סוף סוף למסיבה ובמקום לחשוב כל הזמן על מה שחסר
לך וכמה שאתה צריך מישהי, או נכנס לחדר מלא אנשים חדשים ומפחד
שלא תתחבר, או ראיון עבודה שאתה מפחד שתכשל בו, או סתם הליכה
ברחוב שבה אתה רואה אינסוף אנשים שלא קשורים אליך, ופתאום
בצורת החשיבה החדשה אתה מרגיש רגוע, שליו כי הצלחת להסיט את
הפוקוס ממך אל אחרים, אל טובתם של אחרים.
כך המחשבות שיש לך במוח הן לא חסרות מנוח ומטרידות, אלא מחשבות
מלאות אהבה ורצון טוב - כך אתה בוחר באיזה אווירה אתה רוצה
שהמוח שלך יהיה מלא: בטירוף ואי סיפוק מצד אחד או ברוגע, שלווה
ורצון טוב מצד שני.
כל זה דורש רק להזיז את הפוקוס ממך ואל האחרים.
יש להיזהר לא להתבלבל מהמחשבה של "אבל מה יצא לי מזה" או
מהמחשבה של "אני מאוד אגואיסט שאני חושב על אחרים רק כדי שיהיה
לי טוב" וזאת כיוון שמחשבות אלו הן מסכות של האגו - הן מחשבה
על העצמי, עלי ומה שאני רוצה... והרי מזה אתה מנסה לצאת.
זה לוקח זמן ואימונים והרי כאשר מישהו רוצה להתאמן בחדר כושר
הוא יודע שזהו תהליך מתמשך אך שבכל אימון ואימון, כל שבוע
שעובר יש שיפור ויש תוצאות. התחל באימון הזה ותראה את התוצאות
של אימון המוח שלך עצמך ביחס לעולם מסביבך, אל תהיה חסר סבלנות
בתהליך ותן לזמן לעשות את שלו.