|
בתוך חלל גדול דמוי תעלה שלא נגמרת
תאורה קלושה מבליחה פסלים ותליוני חיים מתים
גוף אישה מקומר תלוי מהצוואר
עוטה קרעי בד מעופש עם כתמי זימה
שיער פרוע עמוס עלים יבשים
ועל פניה מרוח חיוך נבער מעולם המתים
לידה ניצב גוחן על ארבע איש צעיר חטוב
פניו של עלם שקפא ובתוכו בדידות
ידיו תפוסות שרשראות מתכת מבריקה
רגלו נמשכת לאחור עם שרשרת בגימור כדור ברזל חלוד
תבליט של שתי נשים עירומות עם חתכים פעורים
ודם זולג ממפל האשליות
אל שוקת צבעונית
וההולכים בין הדמויות נראים כמו שק של עצמות
ואין להם מבט של הזדהות
הם עוד דמויות שלא נראות
ובהמשך אותו חלל דמות נערה זועקת בתוך ביבר זכוכית
ולרגליה סד חלוד שמקבע בה עצבות
ולידה עומדת גבירה גברית בתכריכים שחורים פרומים
ורוח המתים שוררת כתאורת שדים פרועים. |
|
|
כשהייתי צעיר גם
אני הייתי
קופירייטר,
"העבודה
משחררת"
- זה שלי.
אדולף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.