New Stage - Go To Main Page


הכינור המנסר, חותך הערפילית
חוצה את הלילה בינינו.
אתה, מתוק - מר ונשגב מבינתי
אתה, אפלולית המרצדת על הסדין הלבן
קיומך קל, כקיומו של היתוש
ואתה עוטף אותי.

החצרות מוארים אף שהלילה מנסר את נדנדות העץ
כך לחשת לאוזני,
סהר צח ליטף את קימורך הלבן
וניסור הכינור בער בעורנו הלח.

אתה עודך צנום אל מול נשיותי העסיסית.

תאווה לי לך ולאוקיינוסים הפתוחים
אך יותר מכל לשדה החמניות,
שכעת שהוא שרוי באפלוליתו,
חומו הזהוב נוטש אותו בלילות שכאלו,

לילות שבהם אנו מתלטפים, והכינור חוצה את הלילה בינינו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/5/07 10:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוות פואטי בסתיו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה