ר. דונר / לגיון זרים, את ואני. |
מפתח.
לפרקים חי
על חרבי נופלת
אוהבת בסומק
הבזקי שלכת.
להב פתע שוברת .
תולשת דרגות
בלי משפט-צדק
נוגה-ונוס,
אי-השדים,
רוח
רעה.
אני דרייפוס חדש.
מחזיר עיטור
ומפתחות מקדש
וצל"ש,
אות-אות וכבוד,
לגיון...וזרים
עכשיו?
חולון 09.05.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|