עכשיו מחייכת, אתמול עצובה.
שולחת זרועות רעבות לשלווה.
מבעד לעלטה של יום האתמול,
בוקע האור ושולח אותות.
צמרות העצים פורעות שיערי.
מבטך הענוג שהמס את לבי.
ידך הארוכה מלטפת קמעה -
במגע קסום מעולם לא נודע.
לא אדע, איך אדע,
העתיד לא נודע.
הזמן - תצרף כחידה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.