כמה ימים יעברו עד שאקבל תגובה
שאדע כמה את אבודה
כל כך רוצה לשמוע שצדקתי
שכל מילה נכונה מתוך מה שאמרתי
יכול להיות שאת מסתתרת מאחורי האגו שלך
מכחישה עד כמה המילים שברו את האבן שבך
איך את יכולה לשמוע דעה כל כך נוקבת
ולא לומר מה שאת חושבת
יש בך משהו מוזר
לא אנושי אפילו מנוקר.

כשמסתכלים עלייך חושבים שאת פרח עדין
ולי לקח עשרה חודשים כדי להבין
עשרה חודשים של בזבוז
החיים שלי נעצרו ושום חלק בי לא יכל לזוז
פשוט קפא הזמן
התעוררתי והבנתי שאני לא נחוץ יותר כאן
שעשיתי את שלי
הכל בכדי שאותי את תאכזבי.

תראי כמה אני כותב לך
ולא כי אני מחכה שיתעורר הרגש בך
אני יודע שאת מתה מבפנים
הרי אין לך רגשות אנושיים
האהבה שלך נמדדת במספר המילים
המעשים שלך יכאיבו לך במשך השנים
את לא מפחדת שהדברים שאני אומר נכונים
שאת בעצם מין ניסוי של אלוהים
שהכל בך בעצם דומם
את בעצם בובה שבסוף את כולם תשעמם.

אני עדין לא מאמין
איך הייתי כזה תמים
מההתחלה אמרתי לך שאת חושבת רק על עצמך
איך יכולתי לתת לזה להימשך
הראיתי לך אהבה כמו עיוור
תמכתי בך כמו מלאך שומר
הייתי לך הניצוץ כשעטף אותך היאוש
נתתי לך סיכוי כשכולם אמרו לך שהמצב הוא קלוש

עכשיו שהכל חזר ללבי
והלב מאכזב אותי
אני יודע שאני בתהליך
שכל זכר לך גוף שלי יכחיש
אני מאמין שעוד ניפגש
עד אז כבר הלב שלך מכל רגש אפשרי יתרושש
יישאר בך רק התפילה
בלילה תחלמי שנחזור חזרה
אנייתי כבר תפליג למרחק
תישארי לבד ועם לב מנותק
ניסיתי להרגיש פעם אם הוא באמת פועם
יכול להיות שאצלך כבר מזמן הוא ישן.

לא רציתי ממך שום דבר
רק שתדעי להעריך את מה שכבר נגמר
שתוכלי להגיד תודה
כי לא רציתי כולם בחזרה
רק מילה אחת יפה
שארגיש שכל העזרה שלי לך הייתה נכונה
שלא הרגיש כמו עכשיו
מצטער שעזרתי ושהכל היה לשווא
את עוררת בי רגשות שנאה שלא היו קיימות בי אף פעם
כל כך אדיש לרגשות כי אין בהם כבר טעם
מעדיף אני לחיות בלי האהבה
כי מי אמר שהאחת שאחרייך לא תחשוב רק על עצמה
זה כאילו שאסור לתת את הלב בשלמות
לתת מעצמי ללא אבחנה זאת טעות.

ימים יגידו ויספרו אם אני צדקתי
הרי שנינו יודעים מה באמת לך נתתי
לילות יעברו והחשכה תשפיע
תחפשי את זה שאותך ידע להרגיע
במקומי ניצבת על הקיר המראה
כדי שיהיה מי שיזכיר לך מי זאת שאת הכל הרסה...