[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ניר,
ביום הזיכרון הזה, אני מודה, לא התכוונתי לבוא.
במקרה או שלא במקרה, זימן אותי היום העגום הזה לבית הקברות
הצבאי, עברתי שם שיעור קצר בהיסטוריה, על תקופת הסזון.
וגם אתה היסטוריה, והשנה, כשאני בת 20 כשפני מועדות ל21 -
להיות יותר מבוגרת ממה שאי פעם תהיה, אני רק יכולה להתחיל
להבין. עד עכשיו לא הבנתי, והתחמקתי ובעיקר העברתי ביקורת
ואמרתי דברים שצרמו לאוזני שלי.
השנה גם הבנתי שאני לא באמת זוכרת איך אתה, ושאף פעם לא באמת
זכרתי, האם היית אח טוב לאחיך? בן טוב להוריך? חבר טוב לחבריך?
אם לקחת אותנו אי פעם לאחד החוגים שלנו? להצגה?
איך היית באמת, כשאף אחד לא הסתכל, אם היתה לך חברה, והספקת
להגיד לה שאתה אוהב אותה, והסטת לה את השיער מאחורי האוזן
וניגבת את דימעת החרדה שזלגה בהתרסה על לחיה לפני שיצאת לצבא?
ואני בצבא עכשיו! מי היה מאמין שיתנו לי נשק, ושאני, הקטנה,
שהייתה ביסודי כשנהרגת תרגיש עכשיו כל כך אשמה על חוסר ההבנה
המשווע שלה. כנראה שילדים, למרות הכל תמיד יהיו שמחים ורק
הבגרות הזאת, הקודרת הזאת, מעפילה על שמחת החיים וגורמת לנו
לתפוס את הבלתי נתפס.
כשהייתי בקבר שלך השנה, הייתה שם תמונה שלך, אותה תמונה שהוריך
שלחו כמחווה אחרי השבעה, וככה זכרתי אותך תמיד, אך פתאום
גיליתי שהיית קצין, זה ההבדל בין ילדה לאישה, אם אפשר לקרוא לי
אישה, הפרטים. לא שזה משנה עכשיו, או בכלל, אבל העובדה הזו
הפתיעה אותי, העובדה שבכלל לא ידעתי מי אתה ומי היית ולא תהיה
לי הזדמנות לדעת ובכל זאת כואב לי מאוד, עד כדי כך שלא באתי
לאזכרה כדי לא להסתכל לאחותך בעיניים, אני מבכה אותך ניר,
ומקווה שבכל ליבי שהכאוס הזה יפסיק, והמלחמות האלה, המכעיסות,
שגם אח שלי, וחברים שלי נוטלים בהן חלק יפסיקו, ודם צעיר יפסיק
להישפך ובחורות צעירות לא יצטרכו להמשיך לתהות לשארית חייהם מי
הוא היה, הבחור הזה, בעצם?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הדימויים הכי
טובים הם
תמוהים
כמו פרח שנבל אל
תוך הקשת.

בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/7/07 11:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לוליטה רגב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה