|
קראתי לך מלאך כך קראתי וכך חשבתי
ניפגשנו בין הימים בין השעות
בלי לשקר לטוח עיניך
ליבי התחיל לפעום
מליון פעימות לשניה
כשאת עומדת לפני
נראית כל כך צעירה
מרגיש שכך זה היה אמור לקרות
כמו גורל לבסוף הכל התגלגל לטמיון
כל כך אהבתי אותך
וזה מסתבר שזה סתם
כל כך אהבתי אותך
וזה מסתבר שזה סתם
הייתי ילד מוזר, לא מובן
ואת זאת שפתחה לי דלת לאהבה
את זאת שהכנסת אותי אלייך
החזרת לי אמון בעולם
נתת לי סיבה להמשיך בכל
רוצה להיות איתך, את ואני לעולם
כל כך אהבתי אותך
וזה מסתבר שזה סתם
כל כך אהבתי אותך
וזה מסתבר שזה סתם. |
|
|
-ההוא מרחוב
סומסום, שמוכר
אויר בשקל, הוא
קיבוצניק?
- לא, הוא
בובה.
- אז למה הוא
קורא לכולם
חבר.
צאלה ביטון
עוזבת קיבוץ
לשעבר.
דיאלוגים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.