אני חיה את חיי כעת מנקודת מבט של פרח.
זה לא סתם שאני פרח, אני מסוג נדיר, אתה יודע, כזה שאסור
לקטוף.
יש לי עלי כותרת בשלל צבעים ופעם בשנה אני פורחת, אני פרח של
אביב.
הבריאה לא הייתה נדיבה בפרחים כמוני ובנוסף היא בחרה להסתיר
אותם בינות ערמות אדירות של פרחים אחרים, רובם הרבה יותר
גבוהים והם פעמים רבות עושים עלי צל ומאיבים על יופיי.
לפעמים, זה גם קצת מפחיד אותי, רק שלא ירמסו אותי כל בני האדם
האלו, שלא באמת יודעים להתבונן.
מי שלא יודע לפרוש ראייתו למרחב, וודאי יפספס את יופיי וזה חבל
כי הפחד הגדול ביותר שלי אינו מה יקרה אחרי שאיזה אדם יראה
אותי, אלא זה שהוא פשוט לא יראה.
חוץ מזה, שפרחים צבעוניים מדי מעוררים לפעמים ייראה. בני האדם
נפעמים מהם אבל אפילו לא מעיזים להתקרב.
יש גם בני אדם אחרים, שמתקרבים מדי, מנסים לקטוף אותי, שאהיה
שלהם אבל פרח קטוף נובל מהר ואני מהפרחים שיהיו מוכנים להאבק
על זכות פריחתם עד תומם.
אך לעולם יקונן בי הפחד, אין בי הכוחות למנוע הכל ובני האדם הם
חזקים מדי, חזקים ממני בוודאי.
פרח לעולם לא יהיה שווה בכוחו לבן אדם, גם לא הפרח החזק ביותר.
ואני? אני ללא ספק הפרח החזק ביותר, אך אני עדיין פרח, וכך
לעולם אשאר.
אתה יודע, בן אדם, לפרחים יש גם הרבה מעלות. הם מעלים על שפתך
חיוך, מפיצים ריח נפלא, מושכים חיות אחרות שמפיקות מזון
מאבקניהם או סתם באות לנוח בתוך עלי הכותרת שלהם.
את החיות הקטנטנות אני בדרך כלל אוהבת. חיות קטנות, קטנות
ממני, מבינות שאני בסך הכל צמח אך דווקא בשל כך יש בי דברים כה
רבים לתרום להן.
ואני? אני נותנת לכולם לנוח בחיקי, לכל מי שרק רוצה.
יש חיות שרבות עלי לפעמים, מי תזכה באבקניי.
יש חיות המנצלות את חוזקם של עלעליי, ומתיישבות עלי.
יש שמכרסמות בי, אוי... כמה שאני שונאת את החיות הללו!!! הן
קטנות ונרגזות, הן אגואיסטיות ולא מבינות שהכרסום שלהן בי, בא
על חשבון החמצן שלי ובלי חמצן יום אחד אמות וזאת אף ששורשיי
נעוצים עמוק בתוך קרקע מוצקה, החיות הקטנטנות מכרסמות בי
ועלולות בסופו של דבר להיות בשבילי, כרגל אדם שדרסה.
אך בסך הכל אני דווקא אוהבת להיות פרח, זה הרבה יותר מעניין
מבן- אדם. כולם באים אלי, כל עונות השנה מתחלפות מעלי ואין לי
ברירה אלא לא לפספס שום תחושה ועוצמת רגשותיי היא כזאת, שאף
אדם לא חווה.
פרח מעריך כל יום שעולה וזורח, כי מי יודע מה אחר כך יקרה.
פרח נח. פרח הוא בסך הכל מבורך.
וכמוני, אין הרבה.