איך דברים משתנים,
רק אתמול לקחתי אותך אל מעבר לעננים
נתתי לך כל מה שלאחרים לא היה לתת לך,
החזקתי אותך כדאי שלא תאבדי לנצח
דחפתי אותך בכל כוחי,
רציתי כל כך שתקבלי
שלא תתני לקרובייך לייאש אותך,
שלא יוכלו את הנשמה שלך לנצח.

נתתי עד שנגמר כוחי,
כל כך הרבה נתתי עד ששכחתי את עצמי
חשבתי רק על הטוב בשבילך,
רק רציתי לראות אותך חוזרת לעצמך
נתתי לך שיעור בחיים,
למדתי אותך לתגבר על חסרונות של אחרים.

הראיתי לך אור בחדר חשוך,
גרמתי לך לחייך אפילו שעצוב
נתתי לך כיוון לאושר,
נתתי לך כוח לקום כל בוקר
עשיתי הכל למחוק את הכאב,
לא נתתי לך סיכוי מהם להתאכזב
נלחמתי עד שיצאה נשמתי,
נאבקתי רק כדאי שתטעמי אושר אמיתי...

ניצחתי במלחמה,
כל הצרה שלך איתם נגמרה
החיוכים שבו לביתך,
עכשיו כבר אף אחד אותך לא יאכזב
בלבנים כבדות ריפדתי את לבך,
שאף אחד לא יוכל לעצבך
ספגתי בגופי את דמעותייך,
לא הסכמתי שכל העול יהיה עלייך
פשוט הקרבתי את עצמי כדאי שלך יהיה טוב,
שלעולם לא יעלה בראשך את העולם הזה לעזוב.

מילותיי היו לך לחבלים,
שאחזו וקשרו את כל הרסיסים
כל אותם חלקים שנשרו מלבך,
כל אותה שמחה שיצאה מגופך
בדם שלי חרטתי על לבך שמגיע לך יותר,
בנשמתי האחרונה צעקתי לך שאסור לך להם לוותר
שאם תמשיכי כך לבסוף רק גוף ממך יישאר...

כעבור זמן קצר היית צריכה את להילחם,
הפעם בשביל מישהו אחר
היית צריכה להילחם בשבילי,
כי רציתי כבר כל כך שתשתני
שתראי גם אותי זה שבצד השני,
שמבקש ממך רק לא לוותר,
להילחם גם אם זה אותך שובר
כנראה שציפיתי ממך ליותר מדי,
כי כבר שכחת מי את בלעדיי
אדם שנשמתו תקופה ארוכה רק צער ידעה,
והעיניים כבר הפסיקו לספור אחרי הדמעה המאה
שכחת את הגוף הזרוק על המיטה,
את הידיים שספגו שריטה שריטה
את ההרגשה שאין כבר חיים,
שמי אמר שאלו הם הורים
שכבר לא מוציאים את החברות,
שאין כבר למי לבכות
שהדם שלך מהייסורים שלך מתעלם,
שמבחינתו הייתי כבר מזמן יכולה להיעלם
כאילו היית גרגיר של חול בים,
לא שמו לב בכלל שאת שם
בוכה כמו ילדה קטנה,
סובלת כמו ציפור פצועה
וכולם מחייכים ועומדים על שלהם,
העיקר לעשות שריר ולא להודות מי באמת אשם
עשו איתך כמו שעושים עם שמרטוט רצפה,
כל פעם שכעסו את ספגת את הפגיעה
למילים שלך לא היה שום משמעות,
אף אחד לא קם והודה בטעות
כי היה קל לזרוק את זה עלייך,
ידעו שתשבי ותשתקי כי קשורות ידייך
ואז באתי אני,
ולא נתתי שלהם תיכנעי
החזקתי את ראשך מעל המים,
שלא יגמר לך האוויר בינתיים
הזמן עבר והכל הסתדר,
וכבר לא היה לך רע יותר
אז במקום להנציח את מאמצי ומלחמתי,
החלטת לא להשתנות בשבילי
גיליתי מי את באמת,
אדם אומלל שמחייך רק בגלל שאני ידעתי לתת
את לא יודעת מזאת אהבה,
את חושבת כנראה שאת הנסיכה
זאת שלרגליה כולם עבדים,
אך אל תישכחי עבדים נותנים כי הם חייבים
באהבה אמיתית יש שני אנשים,
שמתחלקים שווה שווה בתפקידים
את התפקיד שלך עשית רק עם משחק מילים,
ונכשלת ולהפוך אותם למעשים
הפה שלך ידע להגיד את המילים הכי יפות,
אבל האופי שלך נתן לך רק את עצמך לראות.

אמרתי לך כבר אני ממש לא רוצה שתסבלי,
ואם הייתי יכול הייתי מחזיק אותך יום אחד אל הצד השני
מחזיר אותך יום אחד למיטה,
שכל מה שאת עושה זה שוכבת ובוכה
שאין בראשך שום מחשבה,
ואין בלבך כל תקווה
ורק הסימנים שעל ידייך יהיו לי להוכחה,
עד כמה כואב לתת ולקבל לבסוף סטירה
אין לי שום כוונה בך לפגוע,
רק שאני לא אוהב שאת מסתכלת עליי מגבוה,
כאילו את לא זוכרת בכלל איפה היית לפני כמה רגעים,
ממורמרת עייפה וחסרת כל עונים
אני זה שנשא אותך אל העננים,
כדאי שתנשמי ותישכחי לרגע מכל המכאובים
אבל כנראה שיש כאלה אנשים,
שברע זוכרים ובטוב שוכחים
אך בכל זאת אני שמח שעזרתי,
לא מצטער שבאותה תקופה נתתי
אני מצטער בשבילך,
את חייה בעולם שבנית לעצמך
אני מרגיש שנתתי לך דברים שלא יכולת לתת לעצמך,
אז לפחות ציפיתי שתדעי להעריך את מה שעשיתי בשבילך
אך כל מה שנתת זה מין חצי חיוך מזלזל,
כי ידעת שמה שאני בניתי בך אף אחד לא יכול לקלקל
בניתי אותך לעמוד מול כולם,
לא להשפיל ראש אף פעם
למדתי אותך איך נלחמים,
הראיתי לך איך מביאים ימים יותר טובים
אך נתתי הכל לבן אדם אגואיסט,
שאחרי כל מה שקיבל לא מקבל את המילה טעית
בטוח בעצמו כאילו הוא בן אדם חזק ובעל עמדה,
מתוקה אל תישכחי מי בנה ועשה וקילף אותך מהרצפה...
אחרי שכולם דרכו ומעכו,
אני זה שדחף אותך מאחור לדרוש שהתנצלו
היית לפני בובה על חוטים,
שמתנהגת ועושה דברים לפני חוקים
חוקים שאלו שהרסו אותך קבעו,
אני זה שהראה לך איך אותך הם הרגו
לאט לאט אך בזהירות,
הם השאירו אותך על המיטה למות,
אני זה שאחיה את לבך וגרם לו שוב לפעום,
את השמחה והאושר שוב לטעות
אבל נתתי לבן אדם הלא נכון,
נתתי לבן אדם שאין בו שום הגיון
אדם שהמילה אהבה יצאה מפיו כמו נשימות,
איך המעשים שלו את המילה הזאת מבזות
את לא יודעת מזה אהבה כי אהבה זה לתת ולקבל,
לא להבטיח ולמלמל
את כל כך בטוחה שאת יודעת הכל,
אך האגו שלך שולט בהכל
כל מה שהעיניים שלך רואות זה אשליה,
כי את לא יודעת ורואה מה זאת הקרבה
את יודעת להיאחז חזק כשאת נופלת,
ושאת קמה את לוקחת את הרגליים ומתקפלת
כנראה שאלוהים שלך אותי לעזור לך,
לסדר לך את החיים ולתמוך בך
אך את זלזלת במתנה הזאת שהוא נתן לך,
מתנה שלפעמים קצת קשה אך שווה גם כך
קיבלת ואפילו לא אמרת תודה,
וזה לא שלא אמרת את המילה
אך כשהיית צריך להחזיר,
פתאום יצא ממך כל האוויר
לא היית מסוגלת לעמוד בבקשות,
היה לך כל כך קשה להבין שאת צריכה להשתנות
היית בטוחה שאת מייצגת את השלמות,
שאת לא בת אדם שעושה טעות
הבן אדם שראה לך חיים,
אין לו זכות לבקש ממך שתסתכלי גם על צדדים אחרים
על הצד שלו שאוהב ורוצה יותר ממילים,
על הלב שלו שנקרע כי את לא בן אדם של מעשים
חשבת שחיבוק ונשיקה מחשיב אותנו לאוהבים,
שזה מה שיחסה על כל הריבים
אחרי כל מה שהוא נתן לך היה  קשה לתת בחזרה,
סך הכל הוא רצה קצת יותר הבנה.

אולי הייתי צריך לתת לך לבד להתמודד,
ואז היינו רואים כמה הלב שלך היה רועד
כמה זמן היית מחזיקה מעמד,
עם צבא עבודה ומשפחה שמשאירה אותך לבד
אני יודע שהיית נופלת,
שלעצמך לא היית חוזרת
שהדמעות היו מתקשות כמו אבנים,
שהצלקות לא היו מבריאות מבפנים
את כל זה גרמו אהובייך,
ואני מבחוץ הגנתי עלייך
ומה את נתת בחזרה,
ירקת וסטרת לבן אדם שנתן לך את כל העזרה
ואת אפילו לא יודעת שאת טעית,
משכנעת את עצמך מבפנים שאת הכל עשית
כל מה שעשית זה להראות את החולשה שבך,
כמה קטנה הלהבה שלך
רצת הכי מהר כי חשבת שהאנייה טובעת,
קפצת למים אך שכחת שלשחות את לא יודעת
ועכשיו את בים והגלים סוערים,
נכון תעברי כמה גלים
אך לבסוף תביני שאין לך שום סיכוי נגדם,
כי את לא יודעת את הדבר שצריך כדאי להתמודד איתם
תצופי לך קצת ותשכנעי את עצמך שהכל יעבור,
אני מבטיח לך שהדרך אל החוף אותך תגמור
אולי יאיר לך מזלך ותינצלי מהטביעה,
אבל אני מבטיח לך שלמים לא תיכנסי חזרה.

אני טעיתי כי נתתי לך ללא אבחנה,
לא ראיתי את הצד הזה שבך שאין בו נתינה
לא נורא עכשיו אחרי כל כך הרבה מילים,
הוצאתי את כל הכאבים
עכשיו אולי גם אני יהיה קוסם כמוך,
שאני אראה אותך עם מישהו ברחוב והלב שלי יתמוך
תמשיכי לעשות קסמים,
אל תישכחי שהם לא אמתיים
מה שאמתי מנצח הכל,
אם יש אהבה אין מה לשכול
הכל בא בטבעיות כי אתה אוהב,
לא אכפת לך לאש להתקרב
אך אהבה שלך היא רק לעצמך,
למה שקורה רק סביבך
אהבה שלך היא כמו השתכרות אדירה,
שלמחרת אתה קם בבוקר ולא זוכר אפילו דקה
רק כאב ראש נשאר לך ממנה,
והשתכרות בעצם כבר איננה.

אמרת שנתתי לך שיעור בחיים,
אני אומר שאת צריכה להודות לאלוהים
הוא נתן לך הכל,
ולקח ממך את העול
בזה ששלח אותי להתמודד עם הצרות שלך,
להראות לך שאותך הוא לא שכח
אך את שכחת מהר את העזרה,
כי אין כבר את אותה צרה
עכשיו את לבד גם כשכולם סבביך,
בסוף תגלי את עצמך
ותביני שהיית פשוט ילדה כפוית טובה,
אל תדאגי הגלגל חוזר אלייך בחזרה...

מהרגע הזה אין הילה,
שכחתי שהייתה לי כזאת ילדה
מבחינתי את לא היית אף פעם,
רק הזלזול שלך יהדהד בלבי כמו רעם
אני ינסה לשכוח,
אני ימצא את הכוח
למחוק אותך מעולמי,
כי את לא ידעת להעריך אותי...