תודה לך אהובי
שאהבת אותי באמת ובתמים
עת נעוריי לבלבו, עת טל רענן הקיפני

תודה אהובי, גם אם היה זה קצר
שאהבת אותי אהבת בוסר

תודה אהובי, כעת הזקנתי אני
זה שנות אור שלא נפגשנו
תודה אהובי גם אם היה זה קצר
שנתת לי לטיפה

כעת זקנתי,
ישובה בביתי, חתול קל שאת שמו לא אזכור
מתחכך ברגלי

אך אהובי
עת רמסת את כל שהיה
עת רמסת את כל שיהיה
בכמה רגעים מכניים

בכיתי בחדר וקראתי לאימי
ואתה הסתובבת אנה ואנה
בחוסר אונים

ואמרת אביא לך את מה שאת רוצה את מי שאת רוצה אעשה כל דבר

אבל אני לא רציתי יותר כלום
רק רציתי שתיעלם
ושלא אראה את פניך לעולם עוד

אני יושבת בחדרי
החלונות סגורים והאבק מצטבר
ספר בידי ומבטי לשום מקום

עת רמסת את כל מה שיהיה

כעת אני זקנה, אין לי טעם עוד בחרטה
מה שהיה היה והיה

לפני עשרים שנה
ראיתי אותך ברחוב עם הקטנה, מושיט לה גלידה זהובה ומיישר את
צווארונה

שמעתי שאשתך היא מאד מוכשרת בתחומה
ושערה זהוב כמו גלידה

חשבתי שיש לי את כושר ההתמדה לרדוף אחר ההתרבות
אך גיליתי שחסרה אני אותה
ואיש לא התעקש להתמיד בשבילי

אי לכך אני כאן אהובי
ויום מותי כבר קרוב

אך בכל זאת, למרות כל זאת,
תודה לך אהובי
שאהבת אותי
גם אם הייתה זו אהבת בוסר.