חדרי אפוף עשן סיגריות וריחו חזק ומחריד מנשוא. תוכי כמוהו,
רקוב ואינו עוד האדם שהיה. אומרים עלינו שבאנו מעפר ואל עפר
נשוב, אך אנחנו מיישמים זאת כל יום באשר אנחנו נושמים ונושפים
את העפר ההורג אותנו אט אט ושולח אותנו אל הסתמיות. על הקופסא
שעל שולחני כתוב "עישון בזמן הריון מסכן את העובר שלך" אבל אני
לא בהריון אז בי זה לא פוגע. על הקופסא בתיק הלימודים שלי רשום
" העישון גורם למחלות לב" אבל מחלות לב זה עניין של זקנים ושוב
זה לא פוגע בי. " העישון פוגע בסובבים אותך" אבל אני מעשנת
לבדי, בחדרי. היום קניתי קופסא חדשה ורשום עליה "העישון גורם
למחלות ולמוות בטרם עת". אנחנו אנשים שלא מקיימים את האמנה
היחידה שלנו עם עצמנו. אנחנו מתלוננים שקשה לנו כל הזמן על
דברים חסרי טעם, אנחנו מוצאים כל הזמן את הסיבה הצודקת ביותר
להיות צודקים. אנחנו משלמים את המחיר עם ריבית דריבית. אנחנו
לא עושים מאום על מנת לעזור לעצמנו ובוחרים להגיד- מה שיהיה
יהיה.
קובעי המציאות הם אנחנו! לא עוד גורל המתעתע בנו ללא הרף, לא
עוד נסיון בלתי מוצלח לעבור את המשוכה העשרים ומשהו ולהגיד
שנמאס. איפה האנשים של פעם שעבדו בזיעת אפיהם ונלחמו מלחמות
שלא שלהם על העקרון של עשיית הדבר הנכון?
המלחמות של היום הם מלחמות שווא. הם מלחמות של שיעמום. נלחמנו
כבר כל כך הרבה, פיתחנו טקטיקות של מגננה וטקטיקות של התקפה עד
אשר יצאנו נפסדים. בתוך תוכנו קרוע שסע שאין עליו עוררין לאן
שהדיעה לא תפנה. שסעים שכאילו אין לתקן בשום אמצעים
רציונאליים. שסעים כאילו מתוקנים מהסיגריה האחרונה והנשימה
הנקייה שאתה לוקח בבוקר שאחרי.
המחלות שלכם הם תופעות הלוואי של הנפש החצוייה בין כל העולמות
האילו. אתה מנסה לשייך את עצמך למקום מסויים ואינך מוצא אותו
בין כל נביאי השקר שמבטיחים לך מכאן ומכאן. המחלות המודרניות
הם המוטציות של חוסר הבינה המודרני ולהם אין מרפא. הן מחלות
הבערה הממושכת.
אומרים עלינו שאנחנו טורף העל, שאנחנו המין השולט והחזק- על מי
אתם עובדים תגידו? הטורף החזק הוא המודרניזציה הזאת ואינו עוד
האנושיות שבנו הגוררת את כל המחלות והמלחמות והאיומים על
המכונה המופלאה שכל אחד מחזיק. הורג אותי איך אנשים משקיעים
אלפי שקלים בפלזמה חדשה או במכונית מפוארת אבל את המכונה היקרה
מכל הם משמידים עד לא הכר - צולים אותה בשמש, מציירים עליה
ציורים, דוחפים שתלים מכאן ומכאן. הורגת אותי יותר השאיפה של
הסיגריה עכשיו.
תאוות האוכל שלכם היא ממורמרת בעייני. היא תאווה של גרגרנות
מגוחכת - אוי אתם הגרוטסקים כל כך!!! רחמיי עליכם. סיפוק
התאוות והיצרים הוא סיפוק התאוות והיצרים הבסיסיים ביותר שהם
אכילה, שינה ויחסי מין. ואתם מפריזים בהכל. חושבים שאין לכם
מספיק משום דבר. איפה הימים שהיינו צדים על מנת להיזון.
הטכנולוגיה המודרנית גורמת לכם להיות מושעבדים אליה אינכם
רואים?  טורף העל הוא הטכנולוגיה שהמצאתם והיא אוכלת אותכם אחד
אחד.
עורו מהשינה העמוקה שלכם, כבו את בדלי הסיגריות במאפרות וקומו
על רגליכם. שתו את כוס המים הנפלאה הראשונה מזה שנים. פרודות
הטבע לתוך גרונכם השחור.
הביטו במראה ואימרו כעת- מעפר באתי ואל עפר אשוב, אך יש עוד
זמן. יש עוד זמן.