|
ביד חזקה ועל קצה הסכין
מתבשלת בריחה של כמה שעות
מטפטוף מינורי של קרנות האור
על החלון.
חסר לי סתיו.
מחשבות רצות במעגלים
נושכות את עצמן בזנב.
תמיד זה קורה
אחרי שנגמר.
לאט נשכב על הגב ונותן להם להוביל
לקחת אותי מסביב לשעון
תלוי על הקיר.
רבע שעה וטפטוף מתייצב
אקורדים שלמים של אור נמס
מתנגנים לי בראש.
זה תכף נגמר.
דרקונים, פיות ואבירים
חרבות וסוסים לבנים
בהופעה חיה.
מאלתרים.
העיניים נעצמות
מציאות או הזיות מקרינות
על מסך אדום
בתאטרון חלומות.
ורדים סגולים בלב המדבר
מסמלים גבולות לעם נבחר
והגנן טיפה מוזר -
עובד יחף, אבל לובש חליפה.
ושושנים אדומים צומחים
על גופות של שדאות ירוקים
מושקות היטב
בניירות ארוכות טווח.
השמים כועסים
עננים כתומים וכחולים
יורקים דמים
במקום גשמים.
עכשיו כשהלב נחשף על האור
הנשמה מרחפת, כמו ציפור
ורק בבוקר תחזור.
ותספר איך היה. |
|
|
במצב כזה, פרדי
הצפרדע היה
אומר: "אם אלהים
לא היה רוצה
שצפרדעים יעופו,
הוא היה נותן
להם שורשים."
ראשנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.