שישי בערב כולם יושבים,
אחות ואח, אתה וההורים.
הכול בסדר? אתה נראה מצוברח,
הכול בסדר, אתה מפטיר, נאנח.

שישי בלילה קשה להירדם,
תמונה, סירחון, זה רודף והולם.
מישהו רץ, יורה, משתולל,
יש אוושה, הוא צועק ונופל.

הרגליים פסוקות, עין ימין עצומה,
עין שמאל מכוונת, רעידה קטנטנה.
לא שמעת כלום, המון אדרנלין,
לא הרגשת מאום, אתה רק בן 20.

עולם אחד מערבה, יושבים ובוכים,
אחות ואח, אשתו וההורים.
תמונתו ודאי מונפת, ארונו מובל,
בתהלוכה ענקית, המון מבוהל.

לך אין פרצוף בשבילם, נשק ומדים,
והם בשבילך לא אדם, מטרות, יעדים.
לא תשמע כלום, המון אדרנלין,
לא תרגיש שום-  דבר, רק בן 20.

ראשון לפנות בוקר, מוכן כבר לדרך,
מנשק את ההורים, סוגר את הדלת.
מהדורות חדשות, תמונות בעיתונים,
אין בן אדם, רק רובה ומדים.

- עזה, יולי 2006 -