המלאכים שלך
אורזים את כנפיהם
בקופסאות של פח

הצדק כאן מזמן
עזב
עם נשימתך
האחרונה

מתי שכחת אותי?
הלא אמרת "שלך לעד"
תחת חופה
של כוכבים
נשבעת

ונפש הומיה
היכן היא?
הדעך ליבך ולא יוסיף
לפעום
היבשו עינייך מדמעות?

עורי
כי עוד את בדמייך
מתבוססת
ומדוע תלבשי שיבה?

בחורייך טרם שבו
מן הקרב
וספינותייך טעונות
איבה

אז איך אקטוף לך חרציות
ואשיר לך מכורתי...
שעוד יחידותייך דם המכבים
וידייך עשוקות בגזל

אז קומי
זעקי מולדתי!
קרעי את החלל ביגונך
עוררי המתים עלייך
נקבי אזני אויבייך
בשאגת שברך

אל תסובי אחור
ענייך אמצי בעוז
התמקדי באופק הרחוק

עוד חיים לך לתפארת
וראשך עטור גבורה
לשלום בנייך

עורי
כי אהבתיך
ולנצח לא אחדל.