יותם בן חמו / ואולי יתהוו דמיונות |
מעקלים דרכי מחשבתי,
ידייך מושטות
רשתות דמיוני,
כמו לוחשות
הציפורים כולן
בניגון ערגה -
חד גוני,
הרדיו משיר
בי מאווים,
ריחך מעורר
בי חושים, רדומים.
נובר,
בסגולת הדמיון,
מערטל חזון,
בספק בקשה:
ינגנו
גופינו
דומיה ותשוקה,
מנעד
ישבר,
יחסיר
הזמן פעמה,
כמו תשתה
ההוויה אותי,
נידף כנר
עלייך,
אהיה
למושא הטירוף,
מושא קלות הדעת,
ואומר לך
שלא איכפת לי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|