שלושת אבירי הג'דיי צעדו על רצפת מסדרון מקדש הג'דיי בקורוסנט,
בדרכם אל מאסטר הג'דיי הנכבד יודה ליי-הי-הו.
"אני אביר ג'דיי," הכרזתי ברוב טאקט, חוכמה והגיון.
"אני לא מאמין לך," אמר אביב. אני אביר ג'דיי!"
שלפתי את הלייטסייבר שלי בצורה מאיימת ומלאת טאקט. אביב שלף את
הלייטסייבר שלו.
"אם אני לא אביר ג'דיי, איך זה שיש לך לייטסייבר?!" שאלתי,
שוב, תוך כדי הפגנת תבונה רבה.
"א-הא!" אמר מייס ווינדו, שמפאת עצלנות גרידא יקרא מעתה אלה
חלון. "אני אוכל לורדי סית' לארוחת בוקר!"
"וו-הו! מאיפה אתה צצת?" שאלתי.
"אני מאסטר ג'דיי. זה מה שאני עושה, צץ משום מקום. בעיקר באמצע
מקדש הג'דיי, כשאנשים שולפים לייטסייברים באופן אקראי!" אמר
אלה חלון.
"אז זה מה שאתם עושים!" אמר אביב באושר של התגלות.
אלה חלון עמד עם ידיו על ירכיו והנהן בהפגנה של כח, עוצמה
ויופי.
"איזו הפגנה של כח, עוצמה, ויופי." אמרתי.
"רגע, רגע. באנו לכן בכדי להדבר עם מאסטר הג'דיי הנכבד, יודה
ליי-הי-הו. בינתיים אנחנו מסתכלים על איזה כושי עומד בפוזה
מטומטמת עם פניו כלפי השמיים, סליחה, תקרה, וידיו על ירכיו. זה
מטומטם, זה מטומטם להחריד!" אמר אביב בפרץ של חיוניות.
"שתקתי כל הסיפור עד עכשיו, אז כדאי שאני אפלוט משפט אקראי
בכדי שאנשים יזכרו שהיו שלושה אבירי ג'דיי, ולא שניים." אמר
רועי.
"למי אתה קורא כושי?" אמר הכושי. אהה, מייס ווינדו. אהה - אלה
חלון!
"הוא קרא לך כושי," אמר מרטין לות'ר קינג.
"אני חש כי נקודה זו יוצרת הופעה רנדומלית של אנשים אקראים
ובלתי קשורים; אני מציע כי נתקדם לעבר מאסטר יודה ליי-הי-הו."
אמרתי.
"אני דווקא רואה קשר בין האנשים שהנקודה הזו יוצרת. כולם
כושים!" אמר אביב.
"על מה אתה מדבר?" אמר מייקל ג'ורדן.
"עוד כושי!" אמר אביב.
"אתה ממש גזען," אמר רועי. "ודרך אגב, זו הייתה השורה
המשמעותית הראשונה שלי מאז תחילת הסיפור."
"...הבה נתקדם." הצעתי.
"רעיון נהדר," הסכים ריי צ'רלס.
"כמה כושים!" הכריז אביב.

"ירוק אני," הצהיר מאסטר הג'דיי יודה ליי-הי-הו כאשר שלושתנו
נכנסנו מבעד לדלת במהירות.
"אתה תמיד פותח שיחות ככה?" תהיתי בקול רם ובטאקט רב.
"אתה תמיד ירוק?" הוסיף אביב בחוכמה.
"רק כאשר ירוק אני," המשיך מאסטר הג'דיי יודה ליי-הי-הו, שמפאת
נוחות יקוצר שמו ליודה ליי-הי-הו מעתה והלאה.
"זה היה בתשובה לי או לאביב?" שאלתי.
"כן." הכריז יודה ליי-הי-הו.
"מאסטר יודה ליי-הי-הו," פתח רועי, "באנו מכיוון ששמענו כי
קראת לנו."
"זה מתחרז," הבחנתי.
"מאסטר יודה ליי-הי-הו, אני הוא," אמר יודה ליי-הי-הו. "לכם
קראתי כי משימה דחופה ישנה."
"מהי המשימה, מאסטר?" שאלתי בלהט.
יודה ליי-הי-הו הביט בי במבט שיצורים ירוקים בני תשע מאות שנה
נותנים ביצורים בלתי ירוקים ומעצבנים שחושבים שהם אבירי ג'דיי.

"כן," הכריז יודה ליי-הי-הו.
שלושתנו בהינו בו בתמיהה.
"ירוק אני," הציע יודה ליי-הי-הו.
"אני חושב שהוא דמות מיותרת," אמר רועי.
"מיותר, אני לא," אמר יודה ליי-הי-הו. "המשימה, היא זאת."
"כן?" שאל אביב.
"את מאסטר הג'דיי קובי מסחרית כמו נובי עליכם למצוא," המשיך
יודה ליי-הי-הו, "בוגד, ייתכן שהוא."
"אתה חייב לדבר ככה?" תהה אביב בקול רם ובעודף טאקט.
"רק לי מותר לעדוף בטאקט!" אמרתי. "וזה אפילו לא נכון
תחבירית!"
"כן," אמר מאסטר יודה-ליי-הי-הו.

לא היה קשה לאתר את מאסטר קובי מסחרית כמו נובי. מסתבר שיודה
ליי-הי-הו הינו חובב קלישאות ישנות כגון 'שמור את חבריך קרוב,
ואת אויביך קרוב יותר'. מכאן, קובי מסחרית כמו נובי נכח בחדר
כל אימת שהתנהלה השיחה בנינו לבין יודה ליי-הי-הו, והנהן
בכבדות מדי פעם ברגעים בלתי רלוונטים.
"קובי מסחרית כמו נובי," פניתי אל מאסטר הג'דיי קובי מסחרית
כמו נובי, ששמו יקוצר למיצובישי מעתה, "אתה מריח כמו צואה
קוסמית!"
"הכוח פועל בדרכים מסתוריות," אמר מיצובישי, "רק סית' מתעסק
בערך מוחלט."
"זה היה תרגום ממש צולע," החווה רועי.
"או שאתה איתי, או שאתה נגדי," אמרתי.
"נאמנותי נתונה לרפובליקה, שחר, לדמוקרטיה!" טען מיצובישי
בלהט.
"למעשה, אלו שתי צורות משטר שונות." הסברתי.
"אני אעשה מה שאני חייב לעשות." קבע מיצובישי.
"אתה תנסה," אמר אביב.
"מישהו מוכן להסביר לי מה לעזאזל קורה פה?" שאל רועי.
"רק סית' מתעסק בערך מוחלט," המשיך מיצובישי.
"הוא כבר אמר את זה!!!" צעק רועי.
"כן," הסביר יודה ליי-הי-הו.

אלה חלון נכנס לחדר בסערה. "באתי לבעוט קצת תחת סית'!"
"בוגד!!!" אמר אביב ללא קשר, שלף את הלייטסייבר שלו והסתער על
אלה חלון.
מיצובישי ניצל את הרגע היקר הזה לדקור אותי בחזה עם הלייטסייבר
שלו.
הבטתי בו באימה. הוא החזיר לי מבט של לגלוג משועשע.
"יש רק אדם אחד שיעשה דבר כזה," הבנתי.
[פאוזה קולנועית משכנעת דרמטית ומעמיקה].
"דארת' ליאור הנורא והאיום! הייתי צריך לדעת שזה אתה!" צעקתי
בטמטום.
"חה חה חה חה חה חה חה," הסביר מיצובישי, כלומר, דארת' ליאור
הנורא והאיום.
"נדמה לי שיש לנו כאן לורד סית'," הסביר אלה חלון בפרץ של ידע
נסתר.
"אה-הא!" הכריז אביב וערף את ראשו של יודה ליי-הי-הו.
הייתה שתיקה קצרה ובלתי נעימה.

"למה.. למה  עשית את זה?" שאל אלה חלון לבסוף.  
"אה, נכון. נלחמתי בך. רגע." אמר אביב. "לא, אין לי מושג למה
הרגתי את יודה ליי-הי-הו, בעצם."
"אתה מטומטם!" צהל דארת' ליאור הנורא והאיום. "זה מעורר
רחמים!"
"אתה מעורר רחמים," הסביר רועי.
"כולכם מטומטמים!" אמרתי בפרץ של שמחה מוגזמת וזכיתי במבטם
של כל שוכני החדר.
"אני מציע שניכנס בו," אמר אביב.
"איך אני תמיד מכניס את עצמי למצבים האלו?" תהיתי בקול מוגזם
בחוזקו בעודי שולף את הלייטסייבר שלי.
"אתה גמור," הסביר אלה חלון.
"לא תתפסו אותי בעודי חי!" השבתי.
"אנחנו בונים על זה," הצהיר אביב ברוב שנינות.

"אההה," צעקתי בעודי רץ במסדרון מקדש הג'דיי בקורוסנט ובעקבותי
שלושת אבירי הג'דיי ולורד סית' אחד.
לפתע, הסתכל הולך שמיים הופיע מולי באקראיות, ועמד בשלווה,
חיוך שרמנטי מרוך על פניו.
"מדהים," אמרתי.
"גם אני חושב ככה," אמר הסתכל.
"אני אחסל אותך," אמר אביב.
"אההה," אמרתי.
הסתכל הולך שמיים נתן בי מבט מדוד ורגוע, מבטיח לי שאני בטוח
לחלוטין.
חייכתי באושר והכרת תודה עילאית רגע לפני שאלה חלון ניתק את
הראש שלי מהצוואר.
"זה היה גדול," אמרה עדי, שצצה משום מקום.
"צצת משום מקום," אמר דארת' ליאור הנורא והאיום.
"אני יודעת," אמרה עדי. "גיליתי שאני יכולה לעשות את זה. זה
מגניב!"
"גם אני עושה את זה לעיתים תכופות," הודה אלה חלון. "במיוחד
כאשר אנשים שולפים לייטסייברים באופן אקראי במקדש הג'דיי
בקורוסנט!"
"אני עדיין פה," הזכיר רועי. "ובא לי להתאבד."
"אפשר לארגן את זה," אמר דארת' ליאור, ואלה חלון ערף את ראשו.
"הרגת את ליאור," ציינה עדי.
"למה עשית את זה?" שאל אביב בתמיהה.
"כי אני תחת רע. אני עושה דברים כאלה. הנה, תראה," אלה חלון
העביר את הלייסטייבר שלו דרך הצוואר של רועי וגם הראש שלו ניתק
ונפל על הרצפה בצליל 'פום!' משכנע.

אביב הריץ מחשבות בראשו. את יודה ליי-הי-הו הוא הרג מזמן. אותי
כבר הרגו, וליאור ורועי הרגע מתו באקראיות וחוסר טעם. מכל
הנוכחים, רק הוא, עדי, אלה חלון והסתכל הולך שמיים נשארו
בחיים. מתוך ארבעת אלה, אלה חלון הוא האחראי ל75% מהאבידות
בנפש מתחילת הסיפור. ה25% הנותרים שייכים לאביב. הוא הריץ עוד
כמה מחשבות והגיע למסקנה שעל מנת לשרוד יהא עליו להרוג את אלה
חלון.
"אה-הא!" הכריז אביב ואלה חלון ערף את ראשו.
הסתכל הולך שמיים הגיע לאותה המסקנה, והסתער על אלה חלון.
"בררררמ," הכריז הלייטסייבר של אלה חלון.
"דזזזז'," הכריז הלייטסייבר של הסתכל הולך שמיים.
"אין לך סיכוי מולי," הסביר אלה חלון.
"כאשר הסית' יפגשו בג'דיי אמיתי, הם יפלו," אמר הסתכל הולך
שמיים.
"יש רק בעיה אחת," אלה חלון חייך בנבזיות וברעות תחת, "אני לא
סית'."
הראש של הסתכל הולך שמיים התעופף באוויר ונחת על הקרקע.
"אה-הא," הכריז אלה חלון.
"הממ," הכריזה עדי.
הלייטסייבר פגש בצווארה של עדי ועשה צליל טססס מוזר.
"הראש שלך לא עף," ציין אלה חלון.
"כן. אני בלתי פגיעה. זה עוד משהו שגיליתי!" אמרה עדי.
"אה. זה לא טוב, אני מניח." ניסה אלה חלון לדבר בהגיון.
"בשבילך זה מאוד לא טוב. אני דווקא די נהנית." הסבירה עדי.
"למזלי אני התחת הרע התורן ועל כן יש בידי דרך להיחלץ מהמצב
הזה," השיב אלה חלון.
"כן?" תהתה עדי בעוד אלה חלון מנסה לשסף איברים שונים בגופה.
"כן. את בכלל לא קיימת!" הצהיר אלה חלון בצורה משכנעת ביותר.
"זה התירוץ הכי עלוב ששמעתי," הכריזה עדי.
"זה בדרך כלל עובד," אמרתי.
"אתה לא אמור להיות מת?" שאל אלה חלון בתמיהה.
"החלטתי שאם עדי יכולה לגלות שהיא בלתי פגיעה אני יכול לגלות
שאני חי!" הסברתי בחוכמה רבה. "ואני אביר ג'דיי!"
"אני לא חושב כך. אף אחד לא יכול להרוג ג'דיי," אמר טוני
בלייר.
"הלוואי וזה היה כך," אמר וודי אלן.
"מה לעזאזל קורה כאן?!" שאל אלה חלון.
"גיליתי שאני מטומטמת," אמרה עדי באושר של התגלות.
"אההההההההההההההההההההההההההההה," הסברתי ברוב חוכמה.  
לפתע אלה חלון ערף את ראשי.
"למה עשית את זה?" שאלה עדי, רגע לפני שהראש שלה התעופף ללא כל
סיבה מיוחדת.
"אף פעם אל תתעסקו עם כושי שמחזיק בלייטסייבר," אמר אלה חלון
וחייך ברעות תחת. ואז הראש שלו עף מהמקום.
"אף פעם אל תגידו כושי במאה ה21," אמר קול בלתי ברור. "גזענים
מטומטמים."




נ.ב. - מוסר ההשכל של הסיפור הזה הוא בין השאר שזה לא גזעני
לקרוא לאנשים כושים.
נ.נ.ב. - הראש שלי כרגע התנתק מהמקום בצורה תמוהה ביותר.