שלושת אבירי הג'דיי התקדמו במורד המסדרון האפל והמאיים.
"המסדרון הזה אפל ומאיים," החוותי.
"כן," אביב הנהן. "אני חש בהפרעה בכח."
"גם אני חשתי בה. היא הייתה.. מפריעה למדי." השבתי.
"כן." אמר אביב. "בהחלט."
"לייף סאקס," החווה רועי.
"כן," אמר אביב. "יש בזה משהו."
"לכאן," הנדתי בראשי ימינה. פנינו שמאלה.
"למה אנחנו פונים שמאלה?" תהיתי.
"אני חש בהפרעה בכח," השיב אביב.
"זה לא עונה על השאלה שלי." עניתי.
"לא, אבל זה מתאים לכל מצב. נסה את זה מדי פעם."
"בא לי להתאבד," אמר רועי באדישות.

המשכנו ללכת במסדרון האפל והמאיים, רק שעכשיו זה היה מסדרון
אפל ומאיים אחר. כי פנינו שמאלה.
"לכאן," החוותי ימינה. המשכנו ישר.
"לכאן! לכאן, לכאן!" ההצבעות החוזרות ונשנות שלי לכיוון ימין
והנימה ההיסטרית בקולי זכו להתעלמות מוחלטת.
"שוגלי אמהות," הפטרתי. "למה לא ימינה?"
"כי זה היה מר ספארו שהציע את זה," אמר קומדור נורינגטון.
"מאיפה אתה צצת בכלל?" שאל אביב. "אני חש בהפרעה בכח."
"גם אני חש בה, מורי," אמר טל.
"לעזאזל איתך ומכשירי העלילה שלך, שחר. היו -שלושה- אבירי
ג'דיי, חתיכת יצור מטומטם. מאיפה הוא יצא?" רעם אביב.
"אני לא חבר שלך יותר." אמרתי בעודנו מתקרבים לעוד פיצול
דרכים. "ימינה! ימינה!"
החלטתי להתעלם מהם ולפנות ימינה. אביב המשיך ישר וזרק עצמו
הישר לתוך הקיר, ועל כן רועי וטל החליטו שעדיף לעקוב אחרי.

ולפתע! משום מקום הגיח בתמרות עשן מאיימות הלורד האפל, דארת'
ליאור הנורא והאיום!
"אני הוא דארת' ליאור הנורא והאיום!!!" אמר דארת' ליאור הנורא
והאיום.
"אוי לא, זה דארת' ליאור הנורא והאיום!!!" צווחתי כמו מעודדת
אמריקאית שראתה עכביש.
"עלינו להילחם!" הצהיר טל.
"זה לא שווה את זה," אמר רועי, כיוון את הלייטסייבר שלו לראשו
ולחץ על המתג. למרבה הצער הוא כיוון אותו הפוך והלהב עבר ישר
דרך ראשו של טל.
"פיכס," הצהרתי.
"אופס." אמר רועי.
"חה! חה חה חה! חה חה חה!" הצהיר דארת' ליאור הנורא והאיום.
"אתם מטומטמים!"
"לא נכנע בלי קרב!" אמרתי בעודי נכנס לפוזה מטופשת הכוללת
פיסוק רחב ביותר ואחיזה מוזרה והפגנתית עד מאוד בלייטסייבר
שלי.
"קיוויתי שתגיד את זה!" צחק דארת' ליאור ושלף את הלייטסייבר
שלו.
"נו איזה באסה. הלייטסייבר שלי כבר פועל. איזה חיים דפוקים.
אני שונא את המקום הזה," הצהיר רועי.
"היכונו למות!" הכריז דארת' ליאור.
"אם נמות, נמות בקרוב!" הכרזתי בתגובה.
"היי!" אמר אביב. "זאת השורה שלי!"
"טוב שנזכרת להגיע," אמרתי. "רועי הרג את טל."
"מה לעזא-" דיבורו של אביב נקטע על ידי הצחוק המאיים והמרושע
של דארת' ליאור.
"חה חה חה חה חה!" צחק דארת' ליאור ברוע לב מרושע.
חיכינו. לבסוף דארת' ליאור סיים לצחוק ברשעות.
"-זל." השלים אביב.
"כן. רועי הרג את טל. אנחנו ברשות עצמנו עכשיו!" אמרתי
בדרמטיות מופגנת.
"אבוי! מה נעשה?! לאן הולכים עכשיו? לאן הולכים עכשיו?
אהאהאהא, איהיהיהיה!" הכריז אביב.
"אני אגיד לך לאן אתה הולך!" אמר דארת' ליאור. "ישר לגהינום!
האהא! האהא הא!"
"לא בלי קרב!" הכרזתי.
"קיוויתי שתגיד את זה!" צהל דארת' ליאור.
"אתם קצת חוזרים על עצמכם," אמר רועי.  "וואו, איזה עולם דפוק.
יא-אללה."
"תשתוק!!! פשוט תשתוק!!!" צווח אביב בפרץ רגשות מעורר..
התרגשות.
הזלתי דמעה. "מה אתה מזיל דמעה?!" צווח עלי אביב.
ולפתע! דארת' ליאור ניצל את ההזדמנות לדקור את אביב בחזה.
הלייטסייבר האדום עבר הישר דרך חזהו החסון של אביב אל עבר גבו
החסון ואל עבר הקיר, שאי אפשר להגיד שהוא לא חסון, כי הוא עשוי
מפלדה.
"דקרת אותי בחזה!!!!" אמר אביב, שנדקר בחזה. "מה אתה דוקר אותי
בחזה?!"
אביב נפל ארצה בחבטה רמה.
נפלתי על ברכי, הושטתי ידי אל על, וצרחתי,
"לאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!"
"די, הוא מת, זה כזה באסה, איזה חרא, יא-אללה," הצהיר רועי.
קמתי בזעם והבטתי בדארת' ליאור, במבט שהכיל, אהה, זעם.
"ררר!" הכרזתי והנפתי את הלייטסייבר שלי אל על. דארת' ליאור
חייך חיוך נבזי והניף את שלו בתגובה. שני הלוחמים האימתניים
קפאו לרגע והביטו זה בזה.
ליאור עשה תנועות מצחיקות עם הגבות שלו. החזרתי לו מבט שהביע
משהו כמו "WTF''. הוא המשיך עם התנועות המצחיקות האלו. הוא
התחיל להניד את ראשו לעבר רועי. החזרתי לו מבט שהביע משהו כמו
"אהה". הנדתי בראשי.
לפתע, שני לייטסייברים עברו דרך חזהו של רועי.
"חה!" פלט דארת' ליאור. "הראינו לך מה זה!"
"מניאקים," הצהיר רועי ונפל ארצה.

"ליאור," התנשפתי, "אנחנו נפגשים שוב."
"כן.. רק שעתה, אני הוא האדון.. ואתה התלמיד." הוא חייך חיוך
נבזי.
"רק אדון של אופל," אמרתי.
"איך קראת לי?"
"איך?" שאלתי.
"לא יודע. אתה תגיד לי."  אמר ליאור.
"קראתי לך ליאור."
"לא, אחרי זה."
"אה, אמרתי שאתה רק אדון של אופל." הנהנתי.
"ררר! זה יהיה הדבר האחרון שתגיד!"
"לא נכון," אמרתי.
"לעזאזל!" רעם דארת' ליאור. "עכשיו אתה גמור!"
ברקים יצאו מידיו של דארת' ליאור לעברי. "לא כל כך בקלות,"
אמרתי וחסמתי אותם עם הלייטסייבר שלי.
"הא," צחקתי.
דארת' ליאור הגדיל את עוצמת הברקים אך המשכתי לחסום אותם
ביעילות.
"לעזאזל!" הכריז ליאור בשנית, ושלף את הלייסטייבר שלו בעודו
מסתער לעברי. הכנתי את הלייטסייבר שלי בעמדת קרב, או לפחות, זה
מה שהייתי עושה אלמלא הוא היה מתחיל להבהב ולאחר מכן כבה.
"אוי, לעזאזל." אמרתי. דארת' ליאור עצר את הסתערותו.
"מה בדיוק קרה פה?" הוא שאל.
"נגמרו לי הסוללות," הצהרתי. פניו של ליאור עטו חיוך מרושע.
"איה!" צווחתי כאשר הלייטסייבר של ליאור פילח את דרכו גם דרך
החזה שלי.
"מה הסיפור שלך עם החזה של אנשים?" שאלתי.
"לא עניינך," הוא הכריז בעודו שולף את הלייטסייבר מגופתי ומניח
לי לצנוח ארצה.

"הוווווווווווווווווווווווווו," הכריז אביב.
"הווווווווווווווווו..."
גופו של אביב ריחף באוויר והילה לבנה אפפה אותו.
"הווווווווו..." הוא המשיך למלמל.
לפתע הוא נפל על הרצפה בחבטה רמה. "אויה!" צווח.
הוא קם בבלבול וצעד לעבר גופתו של רועי וסטר לו קצת.
"התעורר!" צעק.
"איה! איה! איה! איה! איה!" הצהיר רועי בעוד אביב סוטר לו.
"איה! איה! איה! איה!"
"אתה לא רואה שהוא התעורר?" שאל עידן שצץ משום מקום.
"אני אפילו לא אשאל מאיפה אתה הגעת." הכריז אביב. "וזה כיף.
נסה גם אתה."
"נשמע טוב." אמר עידן והצטרף לאביב.
"איה! איה! איה! איה! איה! איה! איה.." הכריז רועי.

דארת' ליאור הגיח בריצה מן המסדרון האפל וניצב מול אביב רועי
ועידן.
"מי אתה לעזאזל?" שאל עידן.
"אני חושב שמגיעה גם לי תשובה על זה!!" צעק ליאור.
"נכון!!!" צווחתי.
"אתה לא אמור להיות מת?" תמה ליאור.
"אם לא שמת לב," הסברתי, "כל האנשים שהרגת עד כה קמו לתחייה.
וואי, ליאור, אתה מה-זה אפס."
"מי זה בכלל?" שאל עידן.
"אני הוא הלורד הנורא דארת' ליאור האפל והאיום," החווה ליאור.
"ושחלי, זאת הפעם האחרונה שאתה מעליב אותי!"
"הא כן?!" צרחתי.
"כן!!! אני מזמין אותך... לדו קרב!!!!" ליאור בהה הישר לתוך
עיניי במבט מאיים. השבתי לו מבט נחוש וזרוע זעם.
הושטנו את ידינו זה אל זה. תפסנו איש בידו של השני, זקפנו את
בהונותינו.
"אין לך סיכוי לנצח!" אמרתי בפנים אדומות.
"אתה הוא זה שתפסיד," הכריז ליאור בעודו נאבק בי.
שנינו נאבקנו זה בזה, ללא כל התקדמות ממשית מאף אחד מהצדדים.
"נו, באמת," הפטיר עידן ורוקן מחסנית על דארת' ליאור.
"איה! איה!" צעק ליאור, הניח יד על ליבו וצנח ארצה.

"אתה.. הרגת את ליאור." סיכמתי.
"הוא כמעט ניצח אותך," הפטיר עידן.
"הוא לא היה מנצח אותי!" צווחתי.
"בטח שכן." אמר אביב. "ליאור סוס."
"אז מה, אני באפלו," מלמלתי.
"איזה עולם דפוק." אמר רועי.
"מי אתה בכלל?" שאל עידן.
"אני רועי," אמר רועי וסיגל לעצמו את הפרצוף המדוכא ביותר
שברשותו.
"גם אני רועי." אמרתי.
עידן הנהן. "כולכם מטורפים."
"סיגמה FY  שווה לסיגמה FX, בעצם, אם מסתכלים על זה מהכיוון
הנכון." הסברתי.
"מה?" שאל טל והניח יד רפויה על ירכו לפני שדיבר שוב, "אני ממש
לא קשור עכשיו, נכון?"
"אני עוד מנסה להבין מה הלך כאן בכמה הרגעים האחרונים," הצהיר
ליאור.
"אתה בכלל מת," הסברתי בסבלנות.
"אני לא צריך את ההסברים הסבלניים שלך!!!" התפרץ ליאור. "לא
כדאי לך להסתבך איתי!"
"אל תגיד לי מה לעשות," אמרתי. "כדאי לי!"
"אז מה.." החל עידן, "אתם באים לפה הרבה?"
"כן, לאבא שלי כאב כשהוא נפל על מלאך כי בגן עדן מישהו התקשר
לשאול אם חסר להם גנן," הסברתי.
"שחר, אתה מבריק להפליא היום," אמר אביב.
"כן. זה בגלל שנוגה עולה במזל גדי," הצהיר גל.
"אוקיי, זה נהיה מוזר מדי.." אמרתי. "אני חושב שאחתום את השטות
הזאת עכשיו."