עומד בצומת דרכים, ומתלבט לאן ללכת?
צד אחד נראה זוהר ועם אור בוהק בקצה, אבל הוא מאלץ אותך להתאמץ
על מנת להגיע אליו, לעומת זאת הצד השני הוא צד קצת פחות זוהר
אבל הוא נוח להליכה, אבל קצת אפור ואפלולי. ברגליך להחליט לאן
ללכת. כוחות הגוף והנפש ממתינים בדריכות רק לך ואתה נאלם דום.
לא לזכר שישה מיליון היהודים בשואה, אלא בגלל עצלנות וחוסר
רצון להתאמץ למען משהו טוב יותר, בידיעה שאתה מוותר לעצמך.
אייי, איזו מילה שורפת, ממש כמו ברזל רותח לסימון כבשים.
הגיע הזמן לעמוד ולהתמודד, אם לא תנסה לא תדע! אם תתייאש מראש
אתה תהיה מתוסכל רק מתחושת הפיספוס...
אולי...
תמיד יש צמתים! לפעמים קצת פחות ברור מה יותר נוח ומה יותר
טוב, מה יוביל אותך למקום טוב יותר, אבל עצם החשיבה ועצם
הנסיון, או עצם התקווה הם מה שיביאו אותך למקום טוב יותר.