|
תכריכים מקולפים כמו מקרש. נזכר איך חיית
שלא אטעה
שלא יהיה לחינם
אני טופח על חזי.
חושב על ג'יין וצ'יטה הזקן של האיש נע מעצמו.
הגוף לא נראה קטן כל כך
בכורתי מסמנת שהיא
אני טופח על חזי
הרגליים קטנות בעצם
הבד אפשר לנוח בו
לסוכך בו
אני חושב על ג'יין
טלית מוסטת
ביד האיש
החגורה שלו נחש
בין עליון ותחתון
נדמית כלעוסה
בשר משומש
העור אותו העור. חיוור אולי
כי אמרו כך
אולי כי הפחד חיוור
אני חושב על טרזן
טרזן בניו
יורק
אתה אני בניך
האיש מבקש מחילה
הגבות שלו גחליליות
כולם רוצים גם
ורוצים גם לא
אני מפנה חזה אלייך
האיש מוכן אני
הפנים מופנות
עכשיו הפנים
האף מגדל
נח בכותנה
הכל חלק
אין שם דבר
אין איש
לא לבדו
אני טופח על חזי
זה הוא |
|
|
"זאת היתה קבוצה
סופית! אני
נשבע! אפשר היה
להזניח אותה!"
פיסיקאי פצצת
הגרעין הראשונה
מנסה להתמודד עם
נקיפות המצפון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.