נועם בר און / אש בינינו |
הקירות אמרו אהבה
ערומים ישבנו, דיברנו שעות
על הנצח ועל הדממה
ועכשיו אנחנו רק מתווכחים
צועקים בקולי קולות
כל מילה מעלה את הדם לפנים
כמו שתי גחלים לוחשות.
אש בינינו, אש בלבנו
אש ואנחנו שנינו...
עכשיו לבד.
הולך לאיבוד בחדר מוכר
הנרות כבו מזמן
שוכב בחושך, מבולבל, מסונוור
בוכה כמו ילד קטן
כי אין תחושה חזקה
מכוחה של אהבת אישה
מלבד תחושת אהבה
של אישה שהייתה ואבדה.
אש בינינו, אש בלבנו
אש ואנחנו שנינו...
נשרפים בדד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|