אני ואתה, כך לחשת לי מתוך מפלי השיער
לא נשמות תאומות.
יש לך נקישות במנוע אמר לי המוסכניק
כן, יש לי גם בלב,



ואני רק רציתי לחבק אותך, להגיד לך שיש כל כך הרבה עצב בעולם
הזה וכל כך הרבה צער וכעס ויגון
חשבתי שנבנה מעגל אחר שיפרוץ את מעגל הלאות
חשבתי שנתעלה מעל פחד הביחד
ופתאום אפילו לחיבוק היית זרה לי
טעם לשונך כמו היה מר בפי


וכשהלכת אל תוך הלילה החמים
ידעתי שהלכת לתמיד


ועכשיו, כשריח גופך מתנדף בחדר
כששערות ראשך שנשרו על הכר מתמעטות
אני נזכר בצורת ישיבתך בלילה האחרון שהיית פה
יפה גאה ומבולבלת
אנחנו לא נשמות תאומות, כך אמרת