בעצימת עיניים פתאומית
מגיע הרגע בו מבינים הכול
ובפתיחתם הרגע נמוג
חדל מלהיות הווה
הצימאון גווע
מצפון יבש ממוסר
מחפש דקה אחת פנויה
להלך עם הבריות
להפסיק לחשוב כמו חיות
וברגע מסוים ששוב חוזר
אלפית מהרגע הקודם
אני מבין הכול
חיי נצח בין האלים
כאשליה של מים
זולגת נוטפת
אך העיניים נשארות יבשות
בארות הזמן מילאו אותם
אבק וטרדות
מהלומות דופקות בראשי
צועקות נוזפות
ואז כשנדמה הקץ
המסע מתחיל | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.