יוני מגיד / איש על ענן |
ממסעו שב
עכשיו.
טייל בעולם
בכל ארץ,
כשהיה צעיר
היה לו עוד מרץ,
אז הזדקן
נגמר לו הפרץ,
של ההתלהבות הבלתי נלאית.
ולפעמים היה נדמה
שלא די בזה,
ששכחו לו הכל,
אז חשב
להיפרד לשלום.
עכשיו על ענן הוא שוכב על הגב,
מהרהר על מעשיו,
על תקופותיו,
על חייו,
אהבותיו,
כעסיו,
דמעותיו,
חיוכיו,
חבריו,
הוריו,
אחיו,
אחיותיו,
והנה שבים ועולים בו,
חוזרים אליו
געגועיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|