אז אני שופך צבע לכל מקום שיהיה שמח
אבל רואה בכל מקום תמונות בלי צבע - שחור לבן
מסתכל על החיים בצורה קצת שונה
רוצה למצוא רצון של שמחה
יש חיוך וישר מגיע בכי בלי שום סיבה
ילד קטן בוכה בפינה בקטנה של הרחוב
ליד כלב רזה עזוב שמנסה למצוא טיפה של אוכל
בפחי זבל של השכונה העשירה
אומרים שלעשירים יש זבל טוב
חולפים על פניהם משפחה והם בכלל לא מסתכלים
לכיוון שלה לראות את השמחה, כי הילד עדיין בוכה והכלב רעב
זה עולם כואב
שאם מסתכלים למעלה רואים את שמש החמה
לא עובר שבריר שניה
ומגיעים אליה עננים שחורים ומכסים אותה
כמו שמיכת פוך עבה מאוד
ילדים גרים בקור אדיר
הם חיים על חוסר שוויון, חוסר עצמאות
כי התלותיות מגיעה
לשיאים חדשים
אבל לא מנסים להראות אותה כי הביישנות
זה המשחק החדש שהגיע לעיר
לעיר העצבות
אם אני אנסה לשפוך טיפה של צבע
זה לא ישפיע ולא יראו אותו, כי השחור השתלט על העיר
לעיר העצבות, עיר החושך, עיר הדיכאון, עיר המרירות