יהודה בן-אל / זעקה אילמת... |
היא פתחה
ואני הלכתי
בחלוקה המזמין
עמדה שם
ולא הבינה מ ה?
שמונה פסיעות
ונעמדתי
ז ע ק ת ה האילמת
הכבידה רגליי
רציתי לשוב לחזור אליה
לחבק לנשק לאגור אותה
ב ז ר ו ע ו ת יי
באיטיות אופיינת
הורידה
את וילון התחרה
והחלון סגרה
לא יכולתי
שוב
לעמוד מולה
הדלת נעלה
ושערי לבה
טרקה
ה ל כ ת י
איתה
נפשי הותרתי
ועמי
נצח מבטה
הנשגב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|