ובחלומי זו את אשר נשבעת אוהבת
מושלמת כתמיד יפה וצעירה
וכשנפלו המחסומים וליבי ייצא אלייך
באור ירח יצאה גם האמת לאמיתה
וכך נשבעת לי בדמעה של לילה
שאת רק שלי תהיי
ובחלומי, הולכת בדרך נסתרת
בידך סיגריה ובליבך זה לא אני
ואני, עומד בצד ומביט בך מתרחקת
ואת עוקבת אחריו, אחרי ייצרך!
ובין צילי עצים שיחים ושרך
נוגעת בו, נוגע בך - כאב.
הלמות תופים בלב בראש
זיעה קרה ודקירות החרב
מחפש וגם מוצא דרך נסתרת
לבוא לראות אתכם אחד
ואז, הבחנתם בי, זינקתם מן החושך
כאילו כלום עוד לא קרה
והוא, מביט בי בחיוך עונה לי לא
ואת במבט של מתה, אומרת, כן, היה
מניף ידיי למלוק לך את הראש
להכאיב לך להרוג
ואז, מתעורר, פוקח עיניים
מזיע ורועד
את ישנה לך בשלווה לידי
מתעוררת ושואלת מה קרה...
ואיך אוכל לומר לך
שגם בעירותי עוד יש בי הרצון
לתלוש לך את הראש
להכאיב ולהרוג
כי בגידתך גם בחלום
כואבת לי מאוד
ואין בי כח עוד
לשרוד את הכאב
אז כן... אוותר עליך כך.
גם אם בגידתך רק בחלום הייתה
כי לא אוכל לחיות עם קצה ספק
שבמציאות זה עוד יקרה - אם עדייו לא קרה...