היונה כבולה.
הנני כבלתיה.
ועכשיו מנסה אני להסיר הכבלים,
שתעוף אל על.
איני מצליח להתיר את הקשר.
והיא מותחת רגליה, פורשת את לובן כנפיה,
ואני מביט בעיניה,
באישוניי החומים מחבק אותה
והיא שונאת את פניי ועניי.
והנה היא מתחילה לגעור.
לו רק יכולתי לומר לה בפי
שאין אני רוצה בחבל או בכבל.

זוהר פניה מושך,
עוצמת עיניה ונופחת את נשמתה,
לא אומרת דבר.

ואני, מחבק את שרידיה,
היונה...