לקחתי דג, ושמתי בבקבוק של ג'י אנד בי
ומשום מקום פרץ בי היצר הנקבי
האכלתי ואהבתי, ודאגתי כל הזמן
טיפלתי והוקרתי את הדג המחורבן

הוא רצה קצת חברים, והוא רצה אותם עכשיו
אז הבאתי לו דג, כתום וזהב
הוא סירב להכיר בו והטיל עליו חרם
הדג שלי התחיל לשחות עם הזרם?

הוא לא נתן לו משאלות והוא היה די ארור
ולכן מאוד שמחתי, כשאכלו בפה סגור
אז חזרתי לחנות והבאתי בפחית
דג מקסים וחמוד שמנקה את הזכוכית

בהתחלה הם הסתדרו, וזה היה כה מלבב
איך שהדג שלי ידידותי והוא מתחיל להתערבב
עם דגים אחרים, עם עולם די רחב
ז"א, מלבד כל מיני דגי זהב

עד ששוב בא הקץ, ובאותו הבקבוק
הוא הרג את המנקה, הוא היה די מחוק
אז חשבתי אולי טוב לדגי לבד
בלי אנשים, כמו זוהר, בדידות ובדד

עד שיום אחד החלטתי לזרוק טונה למיכל
לראות מה יעשה דגי המקולל
השאלה היחידה שעלתה לי בינתיים
אם אשים לו טונה בשמן או מים

המים הם מים, ושמן במים
דגי יצוף או ישקע, בלי לחשוב פעמיים
לא ידעתי איך אוכל להתמודד עם המצב
אז השארתי אותו כך, ותכננתי לקנות צב

אבל הדג כבר הפך ליצור כה אדיש
הוא שתה ואכל וזיהם, ממש כמו כל איש
והאם הדגים שנאכלים בידי כל אחד
הופכים את החברה למשהו די נסלד?

אז ללא כל תכלית וללא שום עיכוב
לקחתי את דגי לטיול במעמקי הביוב;
גם אני בנאדם, בין אם חכם או אווילי,
וכך בקבוק הויסקי נשאר רק בשבילי...