אני עוצם את שתי עיניי העייפות
מדמיין מעוף אל עבר ארצות רחוקות,
מרחף גבוה מעל עצים בין שיח ועננה
נשמתי חופשיה היא ומלאה באהבה.
בין נפתולים וצמרות עצים מרחף גופי החופשי
דבר לא עוצר אותי, אין כבלים לחופשתי,
הרוח הרכה מלטפת אותי בצדדים
עננים נמתחים למולי, מפנים נתיבים למעופי.
מתעכב לי בצחוקי, מתענג לי על הפנאי
עוצר מחשבתי, מתמסר לעצמי עד בלי די,
גופי ממני כך ניפרד לו, מתנתק
ואני מוצא עצמי בעולמות משלי, מרחף.
דמויות כה רבות בתוכי אני חש
אל עבר מחוזות חדשים אני עף,
מגלה בתוכי כל מיני נשכחות אבודות
אל עבר 'אני' חדש פוסע ופותח בתוכי דלתות |
