[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כבר התכוננתי ללכת לישון. עוד יום של שעמום חסר ריגושים עבר על
כוחותינו. כששמעתי את הצעקה "אווודייי" בווליום שהיה וודאי
מספיק כדי שגם אודי שגרים בנתניה יגיעו לעזרה... רצתי למקלחת
ונכנסתי כמו לוחם שייטת מהולל בעוד ביצוע מוצלח בצור. שם היא
הייתה, עם רגל אחת על האסלה והשנייה על דופן האמבטיה, עירומה
לגמרי. הגוף שלה היה לבן ויפה. חלק, עם כתובת קעקע "Feel''
באותיות גותיות בחיבור שבין שתי הרגליים. האור של האמבטיה
החמיא לה והעיניים שלי לא ידעו מנוחה. כל כך הרבה פעמים
שדמיינתי את גופה, מתחתי, מעליי, עוטף אותי. בטח לא חשבתי שכך
אראה אותו בפעם הראשונה. "אל תחשוב על זה אפילו, סקס בין
שותפים יכול רק להרוס... תלמד מהניסיון שלי" תמיד יוסי היה
אומר לי כשהיינו מדברים עליה. ועכשיו, עיניי נעוצות בשדיה,
שנראה כאילו חוקי הפיזיקה שטרחתי ללמוד כל השבוע האחרון לא
חלים עליהם והם מונפים אל על כמו היו מלאים בהליום.
"תהרוג אותו, תהרוג אותו..." הצרחות שלה הפריעו למיליוני
התסריטים שרצו אצלי בראש באותו הרגע ואז ראיתי אותו. שלא כמוה
הוא נראה די אדיש, אפילו גופה המדהים החשוף לגמרי מול פניו לא
הפריע לו לנגוס בשארית סבון שנפלה עת הרצפה תוך שהוא מכשכש
בזנב העכבר שלו. הוא ראה שאני מסתכל והביט לי ישר בעיניים.
אולי זה רק אני אבל נראה כאילו הוא מכיר אותי. "אודי!!! על מה
אתה חושב כל כך הרבה." הורדתי כפכף והייתי מוכן לקרב
האימתניים. הייתי בטוח שיברח, זה מה שאני הייתי עושה במקומו
בכל אופן... אבל הוא בשלו. מכשכש בזנב ומסתכל לי בלבן
שבעיניים. "עכבר עם ביצים", חייכתי אליה. היד שלי לקחה תנופה
אחורה מחזיקה בכפכף... מעניין אם היא גם חושבת עליי? איך הגוף
שלי נראה... איך זה לשכב איתי... אני יודע שהיא שמעה את גלי
החברה האחרונה שלי גונחת. הקירות בבית הזה ממש דקים ותעלות
המזגן שאיזה גאון החליט שיחברו בין החדרים שלנו יצרו חדרים עם
פחות פרטיות מאשר בתור למקדונלד'ס. מעניין אם יש לה רגשות
כלפיי. איזה רגשות ואיזה אבטיח! היא יכולה להשיג כל בחור
באוניברסיטה הזאת, ואני? אני מקסימום יכול לקחת מספר ולהיות
ברשימת ההמתנה.
"אודי, הוא עומד לברוח." הורידים בצוואר שלה היו נפוחים והפנים
אדומות מחמש דקות של צרחות. האמת? קיוויתי שיברח, שירוץ,
שיקפוץ כאילו רודף אחריו שד ואני לא אצטרך להעביר אותו לעולם
הבא בכוח. אבל הוא - עכבר שהיד. אולי אכילת הסבון טשטשה אותו,
לא יודע. לא זז מילימטר. היד שלי החלה בתנופה קדימה, צוברת
תאוצה לקראת המפגש הבלתי נמנע עם ידידי האפור. הכפכף כבר שפשף
את הזיפים שלו כששמעתי אותה צועקת "לא אודי, אל תהרוג אותו,
אודי!!! באמת!!!"
'רגשות, רגשות לעכבר אולי יש לה, אתה רק פיון במשחק השחמט הזה
בין השותפה עם הציצים המושלמים והעכבר' דאגתי להזכיר לעצמי,
עוצר בפתאומיות את תנועת היד.
"מה את רוצה לעשות איתו?" הבטתי ישר לתוך עיניה שהיו מלאות
רחמים פתאום.
"תתפוס אותו ותשחרר אותו בטבע" היא אמרה. "טבע" - לא ממש היה
לנו בקרבת מקום. מעונות הסטודנטים היו בנויים כל כך גרוע שלא
רק שלא הייתה הרגשה של טבע אלא גם אני הרגשתי כבמכלאה. ובכל
זאת, הבאתי קופסת עוגיות ריקה ותפסתי את ידידי הקטן ובר המזל
שממש לא הראה סימני התנגדות וירדתי למטה. בחוץ, ליד איזה שיח
לא מזוהה שגדל, שחררתי אותו.
הוא הלך מעט, הסתובב והסתכל עליי. רחרח מעט ואז פנה לדרכו
והמשיך ללכת. תמונות שלה עירומה עדיין מכות בראשי, פלאשבקים
שקיוויתי שלא ייגמרו... "אתה פחדן" סיננתי לעצמי, מקווה שאיש
לא שומע. "אפילו העכבר הזה היה יותר אמיץ ממך". "אין מה לעשות,
תתרגל." החזרתי לעצמי. עליתי למעלה ונכנסתי לחדר, סוגר את האור
אחרי. עוד יום מבעס עבר על כוחותינו. אכול סרטים נכנסתי מתחת
לשמיכה. כבר כמעט עצמתי עיניים כששמעתי את הצעקה "אווודייי!!!"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקשר לסלוגן
מקודם:


לשכב באיזה
אופן?






-מרגלית


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/7/07 19:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראל ברימפלד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה