אלפי אנשים.
אני בקושי מצליחה לראות,
או לנשום,
או להחניק את הדמעות.
עוד שניה,
יהיה אפשר לבכות,
לא עכשיו.

צפירה.
אלפי אנשים,
דוממים.
אלפי אנשים,
כאדם אחד.
שבקושי מצליח להחניק את הדמעות.
אסור לבכות,
עכשיו.

עכשיו זה הזמן לבכות,
כבר לא כאדם אחד.
כל אחד,
בנפרד.
מזיל דמעה.
כל אחד, על כאב
משלו.
על כאב של
כולנו.

שרים,
מוצאים את הקול,
מתוך הכאב.
זה הדבר היחיד שעוד לא עשינו.
בכינו, צעקנו, זעקנו, כאנו.
וכל מה שנותר בלב,
זה שיר.

רק הנרות,
נשארו דולקים.
אחרי שכולנו כבר
כבינו.