לראות אותה זה כמו סכין בלב
לא רוצה לנגוע, בכל זאת מתקרב.
כמו כישוף פוסח על מרחק וזמן,
מי את בכלל?

והזיכרון - הוא אותך רודף
עוד מכתב, תמונה, עוד רגש מתקלף,
זה לא עוזב אותך.
זה רק הולך ומתגבר,
מתחיל עוד פעם.

ועכשיו רחוק ממך, חושב עלייך,
ולא יודע, לא מבין
מי את בכלל.
ואם אהבת, ואם רצית, ואם היית שם,
מה היה בינינו?
אולי לא נדע -
אף פעם.

עוד שנה עוברת וזה לא חולף
זה כל-כך יפה, הקשר מתחדש,
אתה נקשר, ומפתח
רגשות וציפיות
ולא מרפה.

עכשיו הכול אפור, הכול פחות יפה.
נדמה ששום דבר לך לא משנה.
היא המלאך שלך,
מלאך שחור שלא עוזב.

ועכשיו רחוק ממך, חושב עלייך,
ולא יודע, לא מבין
מי את בכלל.
ואם אהבת, ואם רצית, ואם היית שם,
מה היה בינינו,
אולי שום דבר.

ועכשיו נמצא כאן אבל לא רואה.
וכבר לא נוגע, וגם לא רוצה
אולי היית שלי.

שיר ראשון שפורסם אי פעם...
אני אצור סקיצה ואעלה בקרוב

תודה לרן. על ההשראה