אני מביט בפניהם
ואלו הם אחיי,
באותו חיוך כובש וצעיר
שנותר לנצח תמונה על קיר.
אני מבטי בעיניהם
ואלו הם בניי,
את קדושתך שמו למטרה
את שמם הנחת למצבה.
אני כואב את לכתם
ואלו הם מתיי,
מלאכים עוטי חוד וברזל
במעופם ציוו לנו את אדמת ישראל.
סרן ערן שמיר ז"ל
סמ"ר רפנאל מוסקל ז"ל
יהי זכרם ברוך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.