קורל שטיין / נשיקה |
תוהים, חולמים
אחרי סגירת העיניים.
השורש, האמת מתגלה,
הטינות הנטירות
מתגלות להן סתם ככה,
האידאולוגיה זורמת לה
חופשיה חצי מהיממה.
מישהו מתקרב,
מנשק מתנשק
כאילו חיים תלויים בכל.
מרנג, הכל נדמה
לעוגיית נשיקה מתוקה ודביקה.
התמיהה עצומה,
מרוממת את הלב!
נהיה פה חם,
חום שורף בוער בעצמותיי.
הבל!
הכל הבל הבלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|