בהיסח דעת,
הושארו טביעות של בהונות
בחולות.
גם זאת לאחר שגמלה בי
ההחלטה,
לרדת מן ההרים
אל שפל הים.
בלי לתת על כך את דעתי,
הולם לו לבי
לצד צליליו של זמר מאולתר,
לרגלי במת סלע
בעוד ציפורני כפות ידיי
שורטות באבן הגיר.
וללא משים,
עברתי בצעד או שניים-שלושה,
משדה לשממה.
וכאן,
טמון לו כל היופי -
כאשר הרגליים מתחפרות
בין רגבי אדמה אדומה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.