דולי תלמאי / לילה טוב |
ושוב אני פה,
לבד בחשיכה,
מביטה אל עבר חריצי התריס
המסודרים בשורות
ומגניבים את אורות פנסי הרחוב.
וככל שמתעמקים בהם יותר
הם נעים כמו רכבת עדינה;
ומה לא הייתי נותנת
בשביל לעלות עליה -
רכבת האור הלילית -
והיא תסיע אותי
אל תוך בוקר
שטוף שמש קיצית,
בו אתה תתעורר לצידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|