יונה שהייתה פעם שלווה,
עם פלומה שהייתה פעם לבנה,
מכונסת בתוך עצמה, מה שהיה פעם מקום מבצר.
והמקור הצהוב שלה שורט אותי, נדמה לי כעת כסכין צר.
אנשים לא מבינים
שאין דבר כזה להחזיק בפה עלה של זית, הן מחזיקות את הגבעול!!
והציפורניים שברגליים שלה משום מה אדומות
אולי מדם. הם דקרו אותי.
כמו סכין שננעץ באבטיח של יום קיץ.
ועכשיו זה סתיו.
וקר לברבור.
המים מלוכלכים.
ועם כל המחלות שיש לה, קשה לנשום. והיא נחנקת.
והיא מצייצת בקול חרישי.
אם היא הייתה כבשה היא הייתה פועה.
אבל היא רק ציפור. ומה אכפת לה?
שהטווס מושך את כל תשומת הלב...
וליען יש צוואר ארוך ארוך שאיזו פרגית מילאה בסימני היקי
ראוותניים.