מפסיקה לכתוב.
נמאס לי לקרוא עצמי
על גבי ניירות לבנים
עם שורות
וצגי מחשבים.
הסתיימו המילים.
מתחילה לקרוע אותן,
דף, דף מלא בך
עמודים גדושים
במה שיכל להיות.
גמילה מהירה,
כואבת חונקת ואכזרית.
זה לא קל לנתק
את עצמי ממני
ולחזור אלי.
בית אחרון
רק עוד שורה, שתיים.
לא ממשיכה יותר.
מוכרחה להפסיק.
להפ... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.