|
מגיעה הביתה
צונחת על המיטה
אין לי שום אנרגיה
זה כאילו מישהו בא
ושאב ממני הכול
לא יכולה אפילו לזוז
כל צליל
כל דבר קטן
מושך את מחשבתי
חזרה אליך
לאט לאט יורדות לי דמעות
הריח שלך שעדין מריח מבגדיך
גורם לי מחנק בגרון
השמיכה שלא מזמן עוד ישנת מתחתיה
שוכבת דוממת
הכול כאילו עצר
רק הרוח עוד נושבת לה
ומזיזה את העצים מריקודה
והם הם שירים
שיר חרישי
שיר עצוב עלי ועליך
אני מסתכלת בשמים
הם כל כך כחולים
לא רואים שעוד היום בבוקר ירד גשם
צונחת על המיטה
לא יכולה עוד לזוז
כל דבר קטן מחזיר את מחשבותיי אליך |
|
שוב פעם איזה
זוג אידיוטים
(אחד - השניצל -
הוא קרא לעצמו,
והשני משהו
פופק?) חושבים
שאם הם ישלחו את
אותו הסלוגן
מאתיים פעם אני
אאשר אותו. מה
אני פרייר?
דווקא לא
אישרתי. פרנציפ.
אפילו שחלקם היו
ממש בסדר.
זה שמאשר את
הסלוגנים לא
נכנע לאיומי
מציפים, מתעלם
מחמישים מטר של
דפי פקס טרמיים
משובחים שהלכו
לעולמם על פארש
ומשיב מלחמה
השערה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.