תום אשד / כולנו גברים |
ותחת אש-ילדים.
אימא רוכנת לחבק,
אבא טופח על השכם.
אנחנו עוצרים את הדמעות,
כי בגילנו לא בוכים.
תראי אימא,
אני כבר רץ לבד,
הולך קדימה לשדה,
שוכב ויורה כדורים ממתכת,
מספיק גדול לרוץ,
קטן מדי למות.
כשאני פה לבדי,
מחזיק את הפצע,
של החבר לידי,
אני רואה מרחוק,
ילדים משחקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|